אפרים שמחה מבישינקוביץ'
הרב אפרים שמחה מבישינקוביץ' היה מחסידי אדמו"ר הזקן, 'חוזר' ו'משפיע'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר סמילא לאביו הגאון רבי שמואל אריה אשר, גאון ומתנגד תקיף לחסידות, ולאשתו בזיווג שלישי.
האב השפיע גם על הבן, ואפרים הפך למתנגד חריף לחסידות.
בגיל 10 התייתם מאימו ובגיל 18 נפטר אביו, וכיוון שאיש מאחיו החורגים לא דאג לו לכן נסע לויטבסק לבן דודו ר' שלום הסופר. כשהגיע לשם ראה אשר בן דודו הוא מחסידי המגיד ממזריטש ומיד עזב את הבית ועבר לבית קרובו ר' זלמן ברוך המלמד שהיה מתנגד לחסידות.
באותו זמן השתדך עם בת הרב עזרא פייביש, וישב עימו בעיר דוברמיסול כארבע שנים. אחרי כן נסע עם שני גיסיו, ר' חיים ור' עזריאל חתני ר' עזרא לוילנא, שם ישב על התורה ועל העבודה.
בוילנא מצאו אברך, שהרשים אותם במאד, הוא למד איתם ושבה את ליבם בדרך לימודו, ונעתר להם ועבר איתם לעירם, ולמד איתם במשך שנים, ואז לבסוף אמר להם: "יליד העיר פולוצק אנוכי ושלמה בן רבי ירוחם ראש הישיבה שמי, והנני מקטני תלמידיו של המגיד מליאזנא, נשיא חסידי חב"ד. ואם חפצכם בחיים אמיתיים - לכו אליו".
הדבר נפל עליהם בסערה, ויעצו אחד לשני כי על המכשלה הגדולה שנפלו עם אחד מהחסידים, ר' עזריאל ור' חיים קיבלו סדר תשובה, והוא יצא לגלות.
בגלותו נדבק מעט בחסידים, וכשחזר מגלותו אמר לגיסיו שהיה עליהם תחילה לבדוק מהות החסידים, ועל זה נפתלגו, והוא ואשתו נסעו לפלוצק, שם פתחה אשתו מכולת, והוא למד חסידות ונהג במנהגי החסידות. ולאחר שנתיים נסעו לאדמו"ר הזקן.
עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, אדמו"ר הזקן ברכם בילדים והם נסעו לבישינקוביץ', שם נולדו להם שלושה ילדים.
בתקמ"ח נסע לליאזנא ובתק"נ נבחר למלאות מקומו של ר' מאיר זלמן מינוביטש כחוזר ומשפיע. עד תקס"א שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ומשפיע לחסידי שקלוב ואת מקומו כחוזר מילא ר' חיים שלום מקרופקא[1].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 60-63
הערות שוליים
- ↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ דברי ימי החוזרים עמ' ג'-ו'.