אליהו נחום שקלאר

הרב אליהו נחום שקלאר[1] (תרס"ג - י"ז טבת תש"נ) היה מחשובי חסידי חב"ד בקראון הייטס שכיהן בצעירותו כראש ישיבת 'תורת אמת' בתל אביב, ומאוחר יותר היה גבאי כולל חב"ד בארצות הברית ולחבר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית.

הרב אליהו נחום שקלאר

תולדות חיים עריכה

נולד בעיירה זלאבין בשנת תרס"ג לאביו ר' לוי יצחק ולבתיה רחל שקליאר[2].

למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש[3], לאחר מכן נסע בשנת תרפ"ו לארץ הקודש ולמד בישיבת תורת אמת.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו חווה בת ר' מרדכי ושרה נחמה גולדמן.

בשנת תרפ"ט מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כראש ישיבת תורת אמת תל אביב יפו, אך הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.

לאחר פטירת הרב דוד שיפרין בשנת תש"ג, קרא אדמו"ר הריי"צ לרב שקלאר לארצות הברית[4]. הוא הפך להיות גבאי כולל חב"ד בארצות הברית ולחבר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית.

בין שאר תפקידיו, כיהן גם כחבר בחברא קדישא החב"דית בארצות הברית, והיה מראשי המתעסקים בקבורתו של אדמו"ר הריי"צ.

במשך שנים רבות היה יושב בהתוועדויות של הרבי יחד עם זקני החסידים וחשובי אנ"ש מאחורי מקום מושבו של הרבי.

המשך באתי לגני -המשך ההילולא של אדמו"ר הריי"צ שנדפס לרגל יו"ד שבט תש"י וכך הוא נלמד בכל שנה, הוא הנחת הרב שקליאר מהמשך ד"ה ויהי בעצם היום הזה תרפ"ג, בשינוים קלים ובהשמטת ההתחלה וסיום המקוריים[5].

בהיותו בגיל 87, נפטר בי"ז טבת תש"נ בתאונת דרכים, ונטמן בחלקת חסידי חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ.

על שמו, נוסד בית הכנסת 'בית אליהו נחום' ברחוב לפרץ בשכונת קראון הייטס.

משפחתו עריכה

  • אחיו, ר' אברהם יעקב שקליאר - נפטר בכ"א תמוז תשט"ו
  • אחיו, ר' מאיר
  • אחיו, ר' דוד שקליאר[6]
  • בנו, ר' משה שקלאר
  • בתו, אידיט (יהודית) בלאך ע"ה, קראון הייטס
  • בתו, לאה בלאק ע"ה – אשת פרופסור (דר.) יצחק בלאק, לונדון, אונטוריו, קנדה
  • בתו, חנה לעוי (ישראל), מונסי, ניו יורק
  • בתו, לערנער

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים

  1. נהגה: Eliyahu Nochum Sklar.
  2. ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
  3. בקיצור תולדותיו שבמפתח אישים לספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, כותב שרא"נ למד בליובאוויטש, שצעדרין וקרעמנצ'וג רוסטוב פולטובה נעויל וחרקוב ובתו"א.
  4. במפתח בתולדות חב"ד שם שעלה לאמריקה בתרפ"ט. בתולדות חב"ד בארה"ב עמ' קכב, מובא עדות ששקלאר היה נוכח בארה"ב בתרצ"ו.
  5. שנדפסו לאחר שנים מהנחתו בספר המאמרים תרפ"ג.
  6. הכרטיס שלו בספר החסידים.