18,583
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 125527 של שיע.ק (שיחה) ביטול שחזור מחוסר ידיעה בעניין, ולאחר קריאת דף השיחה
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ופתח את חצרו בעיירה סטרשלה והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית של החסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך היו גם רבים שהלכו אחרי רבי אהרן.
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לשני דברים מרכזיים: העבודה לעבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות, ובאופן של פנימיות אמיתית דווקאאף שבודאי התפעלותו היתה התפעלות אלוקית. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. מחלוקת נוספת היתה ביחס לרבי ולחסידות, שכן רבי אהרן טען שהעיקר הוא תורת החסידות ועניין הרבי היא רק לעזור להגיע אל החסידות ואין הכרח לדבוק בדרכי הרבי, ואילו אדמו"ר האמצעי טען כי הרבי הוא העיקר וחשיבות רבה להתדבק בדרכיו.
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט.
