אדם הראשון הוא האדם הראשון שנברא בעולם הזה. ביום השישי של הבריאה יצר הקב"ה את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה.
בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה בגן עדן, אלא שלאחר חטא עץ הדעת גורש מגן עדן. מן אדם הראשון וחוה יצאו שני בנים: קין והבל, ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ.
בתורת החסידות מבואר כי ענין אדם הראשון הוא נשמה כללית הכוללת את כל נשמות ישראל. ומבואר כי לפני חטא עץ הדעת היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת קליפת נוגה, וזהו ענין כתנות עור שלאחר החטא.