אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
ערך זה עוסק באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית. אם התכוונתם לאגודת חסידי חב"ד בישראל, ראו אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי אדמו"ר הריי"צ, ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ברוסיה, ריגא ופולין, כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".
חברי האגודה במשך השנים
חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים שמריהו גוראריה, אליהו סימפסון, שלמה אהרון קזרנובסקי, אפרים וולף,בנימין אליהו גרודצקי, זלמן שמעון דבורקין, יצחק דוב אושפאל, מרדכי מענטליק, שמואל דוד ריישטיק, יקוב יהודה הכט, משה יצחק הכט, פנחס משה כ"ץ, חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ניסן מינדל, שניאור זלמן גוראריה והרבנים דוד רסקין, משה הרסון, שלמה קונין, שלום ישראל חודקוב כממלא מקום אביו הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שלום בער לוין, הרשל פוקס ושלום מענדל סימפסון.
אגו"ח ומשפט הספרים
בשנת תרח"צ עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.
מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון במשפט הספרים, אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:
כשפרצה מלחמת העולם השניה, בעוד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.
כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בורשה, והונחו שם למשמרת. בחודש חשון תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב שלום יעקב חזן והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש.
