נקודה העצמית ומרחב העצמי
מרחב העצמי ונקודה העצמית וכו'[1] מתארים (בדרך השלילה) את מצבו של הכוח במקורו ושורשו, כפי שהוא מושלל מכל גדר וצורה השייכים לגילויים.
מושג זה קשור באופן ישיר למושג בשם דומה מרחב העצמות, שהוא כינוי לאור אין סוף (פנימיות עתיק).
הקדמהעריכה
כל דבר שהוא "עצמי" לא ניתן לתפוס בשכל באופן ישיר, אלא רק באופן של השגת השלילה. וטעם הדבר; מכיון שהשכל תופס עניינים שכליים ע"י הגדרתם בגבולות וגדרים, אי אפשר לתפוס באמצעותו עניינים שאין להם מציאות מוגדרת. ומאחר ודבר "עצמי" הוא דבר שאינו מוגדר, הדרך היחידה לתפוס אותו היא באמצעות השגת השלילה[2].
גדרי החכמה והבינהעריכה
חכמה ובינה הינם כוחות "פרטיים", שלכל אחד מהם הגדרה משלו[3]:
גדר החכמה הוא אור, גדר האור הוא גילוי, וגדר ראשית הגילוי (הנקרא גם "המצאה") הוא נקודה.
גדר הבינה גם הוא אור (שגדרו הוא "גילוי"), אלא שגדר גילוי הבינה אינו "ראשיתו" אלא הרחבתו והתפשטותו (לאורך לרוחב ולעומק, בפרטים משלים ודוגמאות - ונקרא גם "הסברה").
נקודה העצמית ומרחב העצמיעריכה
ומכיון שכפי שחכמה ובינה כלולים במקורם הם מושללים מכל גדריהם (כפי שהוקדם בפסקה הראשונה). נמצא, שכפי שחכמה ובינה כלולים במקורם הם אינם אור, אינם גילוי, אינם נקודה[4], ואינם הרחבה[5].
אינם אור – כמו על דרך משל שיסוד האש (שתחת גלגל הירח) הוא חשוך ואינו מאיר.
אינם גילוי – אלא העלם. והיינו, זה שאינם מתגלים אינו משום שמשהו מכסה עליהם, אלא משום שמציאותם היא מציאות דבר שאינו יכול להתגלות (על דרך משל כמו אויר. שהעובדה שלא ניתן לראותו אינה משום שמשהו מכסה עליו או מסתירו, אלא משום שהוא דבר שאי אפשר לראותו).
אינם נקודה/ הרחבה[6] – החכמה כפי שכלולה במקורה אינה נקודה פרטית (של שכל/ רעיון מסויים) – אלא "נקודה עצמית" (הכוללת כל אופני השכלים וההמצאות היכולים אי פעם לנבוע מהשכל), וכן הבינה – אינה מרחב באופן של התפשטות אלא "מרחב העצמי" (הכולל כל מה שיוכל אי פעם להתפשט ולהתרחב בכמה אופנים שונים ובכמה ביאורים, הסברים, דוגמאות ומשלים).
ואם כי איננו יכולים לתפוס מציאות זו (שהרי זה גופא גדרה של "השגת השלילה"), מכריח השכל שכן היא המציאות[7].
מרחב העצמי דהבינה למעלה מהחכמהעריכה
[8]גם כפי שהכוחות חכמה ובינה כלולות במקורן (שבכח המשכיל, ואפילו בשכל ההיולי) יש לכל אחת הן מקור מיוחד.
ומאחר ועניינה של הבינה הוא "מרחב" (לעומת החכמה שהיא "נקודה" בלבד), נמצא שכפי שהן כלולות במקורן הבינה היא למעלה מהחכמה (בשונה מאשר בכוחות הגלויים, שם הבינה למטה מהחכמה[9]).
מרחב העצמות מתגלה בבינהעריכה
לתשומת לב, "מרחב העצמות" אינו "העלם העצמי". לגבי מושג זה ראה כאן.
הטעם שמרחב העצמות יכול להתגלות בבינהעריכה
במקומות רבים בחסידות מתבאר פתגם העץ חיים שהתגלות עתיק היא בבינה דווקא[10]. והיינו, עם היות שהתגלות הבינה היא מהחכמה – יחד עם זאת יש לה מקור ושורש מיוחד משלה[11], ומכיון שתכונתה היא הרחבה והתפשטות, נמצא שדוקא היא הכלי למרחב העצמות (הפלאת אור האין סוף) האמיתי[12].
הטעם שדוקא בינה "ממשיכה" את מרחב העצמותעריכה
בינה כוללת בתוכה שני הופכים: מצד אחד עניינה הוא צמצום – שמתגלה בה רק חיצוניות אור החכמה (ולא פנימיותו) אך מצד שני עניינה העצמי הוא הרחבה. משום שני הופכים אלו הכלולים בה היא נמצאת בתנועה דרצוא ושוב, והוא ממשיך את פנימיות החכמה, שהיא פנימיות עתיק – מרחב העצמות[13].
המשכת המרחב העצמי במלכותעריכה
[14]התהוות נבראים נפרדים באה מצד המלכות דווקא[15], אבל התכלית אינה שישארו נפרדים אלא "אשר ברא אלקים לעשות – לתקן"[16] שיאיר בהם האור האלקי, ויורגש בהם שכל מציאותם היא כפי שהם כלולים במקורם.
תיקון זה נעשה בשני שלבים:
א. ע"י "העלאת המלכות לבינה". היינו – שגם בעולמות (שמכיון שנתהוו מהמלכות הם בבחינת יש) יהיה הכליון והצמאון שמצד הבינה. ובמילים אחרות, שגם בעולמות - שמצד עצמם הם בבחינת "דעת תחתון"[17] – תאיר בחינת "דעת עליון"[18].
ב. שבחינת "ק-ל דיעות הוי'" (מרחב העצמות - שלמעלה מדעת עליון ודעת תחתון גם יחד, ולכן כוללת את שתיהן כאחד[19]) תתגלה בשתיהן. ודבר זה נעשה ע"י עבודת התשובה (שהיא בכח גדול, מכיון שעד עתה היה בארץ ציה וצלמוות[20]), ועל דרך זה בכל הנבראים – דעצם העובדה שמרגישים נפרדים גורמת להם צמאון לצאת מן המיצר.
הערות שוליים
- ↑ וכן כל דבר שהוא "עצמי".
- ↑ אגרות קודש הרבי הריי"ץ, חלק ט"ו, אגרת ה'תרי"ב
- ↑ ספר המאמרים תש"י עמ' 81, תש"י עמ' 25.
- ↑ במקרה של חכמה.
- ↑ במקרה של בינה.
- ↑ ספר המאמרים תש"ג עמ' 54.
- ↑ ספר המאמרים תש"י עמ' 82.
- ↑ מאמרים תרנ"ב-נ"ג (בהוספות) עמ' שכ"ח.
- ↑ שהרי כל עניינה הוא "לקחת" את נקודת ההמצאה של החכמה ולהרחיבה.
- ↑ ראה על דרך משל תו"א ד"ה לך לך.
- ↑ ראה פסקה הקודמת.
- ↑ מאמרים תרס"ט קפ"ג.
- ↑ מאמרים תשי"ט, ד"ה עשר תעשר עמ' 726.
- ↑ מאמרים תשי"ט, ד"ה עשר תעשר, בסוף אות ג'.
- ↑ תניא אגה"ק כ' – איהו וחיוהי.
- ↑ ראה ב"ר פי"א ו', ובפרש"י עה"פ
- ↑ שהעולם נברא יש מאין, היינו, שלמטה הוא היש ולמעלה האין.
- ↑ הדעה שמצד האמת, שלמעלה הוא היש האמיתי - ולמטה הוא האין.
- ↑ לקוטי תורה ראה, ושמתי כדכד, דף כ"ד עמ' ד' ואילך.
- ↑ ירמיה ב' ו'.