מחיית עמלק

מצוות מחיית עמלק היא אחת מתרי"ג מצוות שעניינה הוא למחות את זכר עמלק מהעולם.

מקור המצוה

המצוה נזכרת בספר דברים: "תמחה את זכר עמלק" . המצווה היא להכרית את זכר עמלק, ללא הבדל בין זכר או נקבה, גדול או קטן.

בגמרא מובא כי יואב בן צרויה טעה בניקוד וקרא "תמחה את זָכָר עמלק" במקום "זֵכֶר עמלק", והשאיר את הנקבות.

המצווה היא אחת משלושת המצוות שנצטוו בני ישראל בכניסה לארץ

דיני המצוה

• כל זכר מזרע עמלק – מוטל עליו חיוב ההשמדה, אם כוחו בידו ובכל מקום ובכל זמן.
• מצוות מחיית עמלק היא מהמצוות המוטלות על הציבור,

בחסידות

ביטול קליפת עמלק על ידי קבלת עול

בהפטרת פרשת זכור מסופר איך ששאול לא חמל על אדד ועל מיטב הצאן. והביאור בזה: עבודת שאול הי' על פי טעם ודעת ("זבח" ו"חלב"), ולכן "הלך אחר הטעם" והבין את המעלה הנפלאה דקרבנות באופן של יתרון האור מתוך החושך - ממיטב הצאן דעמלק. אך שאול טעה, כי היסוד צריך להיות קבלת עול, "שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים", כי דוקא ע"י קבלת עול הוא יוצא ממציאותו. וזהו הקשר לפורים, דבפורים עמדו כל בנ"י במסירות נפש שלמעלה מהטעם, שעי"ז ביטלו את שורש קליפת עמלק, ועי"ז "והרוג בשונאיהם", שביטלו את עמלק דלמטה.

זיכרון בספר - כי יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו

בגמרא כתוב על הפסוק "כתב זאת זיכרון בספר" "כתב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, זכרון מה שכתוב בנביאים, בספר מה שכתוב במגילה".

כתוב ברמב"ם:שמגילת אסתר ניצחית כמו תורה שבכתב (ובנ"ך רק ההוראות נצחיות).

ע"י התקשרות לנשיא הדור

הסיבה שמחיית עמלק הוא "זיכרון בספר" הוא מפני שעמלק "יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו", ולכן הוא נמצא בכל מדריגה ויש צורך להילחם בו. והכח להילחם בו הוא מהקב"ה, "כי מחה אמחה", ע"י ההתקשרות לנשיא הדור.

ראו גם

• עמלק
• שבת זכור
• זכירת עמלק
• קליפת עמלק

לקריאה נוספת

• ספר החינוך, תרד.
• מסכת סוטה, פרק ח.
• דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.

קישורים חיצוניים

• למה ייכחד עמלק? באתר
• מחיית עמלק היום, ולאחר שייכחד באתר
• מחיית עמלק על פי תורת החסידות באתר