שאול אביגור
שאול אביגור (מאירוב) (י"ח חשוון ה'תר"ס - כ"ו מנחם אב ה'תשל"ח) היה מראשי ארגון ההגנה, סגן שר הביטחון, מייסד וראש אגף נתיב במוסד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר דווינסק שבבלרוסיה. בגיל 12 עלה לארץ ישראל.
בשנת ה'תרפ"ב התמנה מטעם מפלגת אחדות העבודה לחבר הנהגת ארגון ההגנה, והיה ממקימי מחלקת המודיעין של הארגון.
לאחר קום מדינת ישראל ריכז את פעולות הרכש של צה"ל באירופה, ולאחר מכן מונה לסגן שר הביטחון. במסגרת התפקיד הקים את אגף 'נתיב' במוסד ועמד בראשו (ראה להלן). במהלך מלחמת השחרור נהרג בנו, גור, ולזכרו שינה את שם משפחתו לאביגור.
בשנת ה'תש"ל פרש מראשות נתיב, ועבר להתגורר בקיבוץ כנרת, עד פטירתו בכ"ו מנחם אב ה'תשל"ח.
פעילות נתיב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ה'תשי"ג הקים את אגף 'נתיב' במוסד, שתפקידו היה להגיש עזרה ליהודים בברית המועצות, ועמד בראשו.
במסגרת תפקידו דאג להעברת ספרי קודש ותשמישי קדושה לתוך ברית המועצות, ועמד בקשר, באמצעות סוכניו, עם חסידי חב"ד ברוסיה.
בין היתר סייע במימון והעברת מצות, אוכל ובגדים לחסידים ברוסיה, ולהברחת ספרי חסידות, שיחות ומכתבים של הרבי דרך הדואר הדיפלומטי.
בסוף שנות הלמ"ד העבירו שני סוכנים של נתיב סט ארבעת המינים למנין מחתרתי חב"די. בתמורה, העבירו להם החסידים שם סט חמישה חומשי תורה בשלושה כרכים, עם הערות בכתב ידו של אביו של הרבי.
הסט הועבר לשאול אביגור, והוא העביר אותו לפרזידנט זלמן שז"ר שהביא אותם במתנה לרבי.
אביגור עמד בקשר עם הרבי, ואף היה מעביר מכתבים שכתבו חסידים ברוסיה אל הרבי. במספר הזדמנויות אף התעניין הרבי בשלומו אצל אנשי ביטחון ישראלים שנכנסו ליחידות.
