מרדכי זאב גוטניק

הרב מרדכי זאב גוטניק (תרנ"ז – י"ט כסלו תרצ"ב) היה גאון חסידי בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ממקורבי אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד בלונדון.

הרב גוטניק

הרב גוטניק

תולדות חיים

נולד בשנת תרנ"ז בעיירה פריאסלאב לאביו ר' שניאור חיים כהן גוטניק, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'.

משפחתו נמנתה על חסידי חב"ד, וסבו ר' אברהם עוד היה מה'יושבים' שלמדו בחצר אדמו"ר הצמח צדק.

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש והתחבב על ידי אדמו"ר הרש"ב וה'מנהל פועל' אדמו"ר הריי"צ, וכבר אז ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים בעת שלמד עם החברותא של הרב זלמן שמעון דבורקין. על פי עדות רבותינו נשיאינו בגיל 18 כבר היה בקיא בש"ס ופוסקים.

בגיל 20 כבר הוסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים באותה תקופה כגון הרב חיים עוזר גורודזינסקי, מנחם מענדל חן, ועוד.

במקביל לשקידתו על לימוד התורה, התמחה בלימודי משפטים, וקיבל תואר ד"ר לתורת המשפטים.

בשנת תרע"ו נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב להרי הקווקז לעורר את השממה היהודית, והתיישב בעיר טיפליס בירת המחוז, וייסד שם תלמוד תורה והציל ילדים רבים לחיים של שמירת תורה ומצוות.

בסביבות שנת תרפ"א התחתן עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' אברהם בראוומן, וקבע את מגוריו בעיר טארשצה, והחל לעסוק בביקורים מזדמנים בעיירות וקהילות יהודיות בשליחות אדמו"ר הריי"צ על מנת לחזק בהם את עניני היהדות.

בשנת תרפ"ד שלחה עבורו הקהילה בטיפליס כתב רבנות, ואדמו"ר הריי"צ סבר כי עליו לקבל על עצמו את כתר הרבנות, והוא אכן נענה לבקשתם אך לא עבר להתגורר במקום באופן קבוע.

עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון יוסף חיים זוננפלד להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב בחברון. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע".

במשך שנתיים עבד במשרד הרבנות בתל אביב תחת הראב"ד הרב שמחה אהרונסון, אך לא מצא סיפוק בעבודה זו, והוא כתב לאדמו"ר הריי"צ כי ברצונו לנסוע לחוץ לארץ לפעול בחיזוק הדת. בתחילה כתב אדמו"ר הריי"צ לעסקני חב"ד בארצות הברית כי עליהם להביא את הרב גוטניק אליהם על מנת שיסייע להם בעבודתם היות ובטבעו הוא מסור ונתון למה שאומרים לו לפעול. כשעבר זמן והדבר לא בא לידי פועל, הכריע אדמו"ר הריי"צ שיתמנה כרב קהילת חב"ד בלונדון כממלא מקומו של הרב משה אביגדור חייקין שעלה לארץ הקודש.

אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה לרב ריבקין לרב ריין לרב אברהם סנדר נמצוב, לגבאי בית הכנסת חב"ד, ולשד"ר הרב עזריאל זליג סלונים שיפעלו לכך.

בחודש ניסן תרפ"ז הצליחה השתדלנות, ובשלהי אותה שנה הגיע עם משפחתו ללונדון והחל לפעול לחיזוק עניני היהדות, כאשר השפעתו חורגת מגבולות הקהילה החב"דית בזכות כושר נאומו וכתיבתו.

עסק רבות באיסוף ושליחת דמי מעמד לאדמו"ר הריי"צ, וכן היה מעורב בפעילות אדמו"ר הריי"צ למשלוחי המצות ועוד.

בעת ביקוריו של השד"ר ר' איצ'ע דער מתמיד באנגליה, לא היה טועם מאומה מלבד ממה שהוכן בביתו של הרב גוטניק.

בחודש כסלו תרצ"ב נפל למשכב, ובמוצאי שבת ליל י"ט כסלו נפטר בפתאומיות בהיותו בגיל 35 שנה בלבד.

לאחר פטירתו, נישאה רעייתו בזיווג שני לרב אשר אברמסון.

ניגון י-ה ריבון

לימד ניגון שהביא מגליציה בשם 'ניגון מגליציה', 'ניגון י-ה ריבון עולם' (ניגון י"ג בפרוייקט מסורת הניגונים), לניגון שתי גירסאות, אחת כפי ששר ר' שלמה שימאנאוויטש, ואחת כפי ששר הרב אליהו ריבקין באלבומו ניגונים חסידיים.

משפחתו

• בנו, הרב שלום דובער גוטניק, ראש ישיבת תומכי תמימים במלבורן, אוסטרליה.
• בנו, הרב שניאור חיים גוטניק, רב הקהילה היהודית במלבורן אוסטרליה, והרב הצבאי הראשי במדינה.

קישורים חיצוניים

• תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (בחלק העברי בסיום החוברת).