השתוממות
ההשתוממות הוא מושג בחסידות המבטא סוג של ביטול.
הרקע עריכה
על־מנת להגיע לדרגה גבוהה יותר בעבודת ה' או כפי שזה מובא במקור, על־מנת להגיע לדרגה גבוהה יותר בגן עדן, מוכרחים קודם לבצע ביטול.
ישנו הסיפור הידוע עם רבי זירא[1] שכאשר רצה לעלות לארץ ישראל (על־מנת ללמוד את התלמוד ירושלמי) הוא צם מאה תעניות וביקש מהקב"ה שישכיח ממנו את תורת בבל (תלמוד בבלי), וכאן נשאלת השאלה: האם כדי ללמוד תלמוד ירושלמי צריך להשכיח בכוונה? האם צריך לשכוח את תלמודו? והתשובה היא - כן.
אדמו"ר הרש"ב מביא בהמשך תרס"ו, שעל־מנת להתעלות בדרגות של גן־עדן מוכרחים קודם 'לשכוח' את הדרגה הקודמת, מדוע? כי הדרגה הקודמת - בניגוד לרוב ענייני העולם - היא לא זאת שמעלה אותי לדרגה בה אני עומד להגיע, היא דרגה מכובדת וגדולה (אמנם), אך היא אינה מביאה אותי לדרגה אליה אני רוצה להגיע, אם־כך, לגבי הדרגה הבאה היא נחשבת כאין ואפס; כלומר, היא תפריע להמשך הדרך כי אני אמשיך לזכור את הדרגה הנמוכה הזו.
נמשיל את זה לאדם שמטפס על העץ (כדוגמת הסיפור הידוע מהרבי): כאשר אדם רוצה להגיע מהאדמה לפסגת העץ עליו לשכוח מהאדמה, כי אם יסתכל ולו רגע אחד למטה - עלול לאבד את מצבו הגבוה וליפול ארצה.
ההשתוממות עריכה
ההשתוממות באה בתחילה (בהמשך הנ"ל) בעניין גן עדן, אך זה יכול לבוא גם בעבודת השם, או, כמובן, על־מנת להגיע לשעל עמוק יותר.
נמשל פשוט יותר הוא - הגרעין, על־מנת להגיע לעץ פורח ומלבלב, הגרעין צריך להירקב קודם.
על כן מוכרחים לעבור קודם את הביטול - או בלשון הרבי הרש"ב[2]: "ובשכל עמוק יותר צ"ל ענין ההשתוממות וכמו אשתמום כשעה חדא[3] שהו"ע הביטול מהשגתו הראשונה שלא יש כלל גילוי אור שכל והשגה במוחו ואז דוקא בא על עומק השכל כו'".
מתן תורה עריכה
מובא בתורת מנחם[4] שעל־מנת שבנ"י יוכלו לקבל את התורה הם התבקשו קודם ההעדר מהותם (השתוממות), כלומר - על־מנת לקבל את התורה הם נדרשו לביטול המביא להתווהות חדש, רק זה נתן להם מקום לגילוי העצמות במתן תורה.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף פה, עמוד א.
- ^ המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו, הוצאת קה"ת תנש"א, עמוד יג.
- ^ ספר דניאל, פרק ד', פסוק ט"ז.
- ^ תורת מנחם התוועדויות, תשד"מ חלק ב', עמוד 937 (מתחיל מעמוד קודם).