יחזקאל שרגא ליפשיץ
רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ - הלברשטאם (ג' ניסן תרס"ח - ו' כסלו תשנ"ה) היה האדמו"ר מסטרופקוב.
תולדות חייםעריכה
נולד בג' ניסן תרס"ח בסטרופקוב. בשנת תרצ"ב התחתן עם מרת מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז.
בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו הי"ד נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם הרבנית מרת טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בכ"ט בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק. לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר ב ו' כסלו תשנ"ה ונטמן בהר המנוחות שבירושלים.
קשריו עם הרביעריכה
רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי בצורה רציפה. המכתבים נדפסו לאחר מכן בסדרת הספרים אגרות קודש. בין הנושאים הנידונים דיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,[1] בענין לימוד מסכת ודיני שביעית[2] ובעניין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, ציצית על ידי מכונה, מצות על ידי מכונה ועוד.[3]
עסק הרבה בלימוד התניא קדישא, ובפרט בחודש אלול. ואף קנה לעצמו "תניא" קטן ולמד בו הרבה בנסיעותיו בדרכים[4].
כשגר ברמלה, שלח את בנו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בלוד [5] ובשנת השמיטה נסע לישיבת חב"ד בלוד וביקש מבחורי הישיבה שיבואו לקטוף מהפירות שבחצרו כאוות נפשם (שם). את בנותיו שלח בילדותן לקייטנת חב"ד בכפר חב"ד[6].
פעם ראה האדמו"ר מסטרופקוב את בתו לומדת את ספר "מכתב מאליהו" (ספר מוסר והשקפה, מהרב אליהו דסלר) מכיוון שספר זה היה כלול בלימודיה בביה"ס. אמר לה האדמו"ר שזה חשוב מאוד, אך צריך לדעת גם את דרך החסידות, ומיד התיישב ולמד איתה את ספר התניא, כמו כן נתן לה רשימה של ספרי חסידות שראוי לה ללמוד בהם, כמו "מאור ושמש", הקדמה לדרך פקודיך, קדושת לוי ובני יששכר, ובנוסף הורה לה לקרוא הרבה סיפורי צדיקים[7].
כשבנו (לימים, ממלא מקומו) התחתן, שלח הרבי מכתב ברכה לאדמו"ר מסטרופקוב [8].
בקיץ תשד"מ ביקר (כיום שליח הרבי ורב קהילת חב"ד נהריה ) הרה"ת ברוך וילהלם אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות). כאשר בא לרב הלברשטאם, התבטא הרב בנחרצות: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.[9]
עודד מאד את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, וכתב מכתב ברכה לרגל הסיום בשנת תנש"א[10].
כאב מאוד לאדמו"ר מסטרופקוב על כך שיש אומרים [=חוגי סאטמר] שדרך הבעש"ט נשתכחה ח"ו. הוא סבר שדרכו של הבעש"ט ומשנתו שרירים וקיימים, ועלינו להתחזק בהם ביתר שאת. וכך כתב: "לא תיבטל דרך הבעל שם טוב ולא יתבטל ח"ו, כפי שהעיד אאזמו"ר מרן בעל דברי חיים זצללה"ה שדרך הבעש"ט ינחה אותנו עד ביאת משיח צדקנו. ולא תאבה ולא תשמע לאותן שאומרים שכבר פסק ונתבטל ח"ו דרך הבעש"ט זצללה"ה. וכן העיד הה"ק רבי ישראל אדמו"ר מריזין והה"ק רבי יצחק אדמו"ר מנעשכיז זצללה"ה שדרך הבעל שם טוב יתקיים בישראל עד ביאת משיח צדקנו ולא יתבטל לעולם". [11].
התבטא אודות הרבי: "הרבי מליובאוויטש שלח אלפי שלוחים לכל פינות העולם, ובכל מקום נידח שיהודי אחד נמצא בו, הפיח בו רוח חיים וגאון יהודי... ואכן מן השמים זיכוהו, והצליח להקים עולה של תורה וחסידות, קדושה וטהרה, בכל קצוות העולם ממש. ואין לשכוח את המופת והפלא הגדול, את החסידים שהלכו והולכים אחריו במסירות נפש מדהימה, וגולים למרחקים בתנאים קשים מנשוא, היש לנו פולא ומופת גדול מזה?" [12].
משפחתועריכה
- גיסו, הרב אורי בן שחר
- בנו, הרב אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ
- על קשריו עם הרבי, ראה בארוכה בערכו בספר "שמן ששון מחבריך", חלק ב, עמ' 222. איש האמת [תולדות וסיפורים ממרן רבינו הקדוש מסטראפקוב, בני ברק תש"ע], עמ' רעא-רעג.
| הקודם: האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטם מסטרופקוב |
אדמו"רי סטרופקוב ? - ו' כסלו תשנ"ה |
הבא: האדמו"ר רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ מסטרופקוב |
הערות שוליים
- ↑ מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש חלק ד' עמ' שנג (עמ' 378)
- ↑ מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש חלק ד' עמ' תמז
- ↑ מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חלק י"א עמ' רצו - חצר (313)
- ↑ מפי בנו, האדמו"ר הנוכחי מסטרופקוב. איש האמת, עמ' רמה.
- ↑ איש האמת, עמ' פב.
- ↑ איש האמת, עמ' רנ.
- ↑ איש האמת,עמ' צג. מפי בתו.
- ↑ איש האמת, עמ' רעא, הערה תקמו. ראו צילום כאן
- ↑ מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג
- ↑ שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 224.
- ↑ איש האמת, עמ' צא, ועיי"ש עמ' צב-צג
- ↑ שמן ששון מחבריך, ח"ב עמ' 224
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |