חשבון נפש

חשבון נפש זו הגדרה חסידית לדו"ח אישי של היהודי כלפי עצמו וכלפי הקדוש ברוך הוא, האם ממלא הוא את יעודו בעולם הזה לשמש את קונו.

מנהג חסידי חב"ד לערוך חשבון נפש בכל לילה בקריאת שמע שעל המיטה; במועד וחג חסידי, ביום הולדת, ובחודש אלול.

בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מענדל פוטרפס היה נוהג לספר בהתוועדויות בנוגע לתשובה, שבאחת הפעמים שברח מהק.ג.ב, התחבא אצל אשה אחת, אשר בנה היה חולה מאוד והרופא נתן לה סדר מסובך ומורכב של תרופות שיש לתת לבנה. פעם אחת האשה התבלבלה בין הסדר של התרופות, וכתוצאה מכך, בנה נהיה במצב של גוסס, האשה זעקה ומררה בבכי, איך היא עשתה כדבר הזה? איך היא התבלבלה בדבר כה חשוב? אך לאחר כמה רגעים התעשתה ושאלה את עצמה, מה צריך לעשות עכשיו. ר' מענדל היה משווה זאת לעבודת התשובה, שיהודי אם חלילה חטא, צריך למרר בבכי על מעשה זה ולחשוב כיצד התדרדר כך, אך גם יש להגיע למצב מעשי, ולחשוב עם עצמו מה צריך לעשות.

תאריך החשבון נפש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר מאמרים מביא אדמו"ר הריי"צ, שכמו שבעסקים, בעל העסק עורך לעיתים קרובות חשבון נפש, אך הסיכומים הגדולים הוא עושה אותם לקראת סוף השנה, כי אם הוא יעשה מדי רגע הוא יבזבז את זמנו וגם עלול לבלבל אותו בעיסוקיו, כך גם בתורה ובמצוות שזה העסק העיקרי של היהודי. והתורה קבעה זמנים מיוחדים עבור החשבון נפש, שזה בזמן קריאת שמע שעל המיטה, ובימי חודש אלול ובעיקר בימי הסליחות.