יהודה ושומרון

יהודה ושומרון הוא כינויים של שלושת חבלי ארץ ישראל - יהודה, שומרון ובנימין, הנמצאים במזרח ומרכז ארץ ישראל ושוחררו במלחמת ששת הימים.

מקור השם

שטחי יהודה ובנימין כוללים את שטחיהם של השבטים יהודה ובנימין, שהרכיבו את ממלכת יהודה. באזור שומרון הייתה העיר שומרון, ששימשה כבירת ממלכת ישראל מימי המלך עמרי, עד לחורבן ממלכת ישראל והגלית עשרת השבטים לאשור, וממנה נגזר השם 'שומרון' כשם כולל לחבל הארץ שבאיזור העיר.

עם השנים נשמט השם בנימין, והאיזור כולו מכונה יהודה ושומרון.

היסטוריה

לאחר מות שלמה המלך, מרדו רוב שבטי ישראל בבנו רחבעם שהומלך במקומו, וממלכת ישראל התפצלה לשניים - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

השבטים יהודה ובנימין קיבלו על עצמם את מלכותו של רחבעם, והקימו את ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. עיקר הממלכה הייתה בשטחים המוכרים כיום כשטחי יהודה ובנימין.

בזמן בית המקדש השני שלטה בשטחו של שבט יהודה הממלכה הפרסית, אך היא הנהיגה במקום שלטון יהודי עצמאי. בזמן הכיבוש היווני בארץ ישראל, הנהיגו בני יהודה, בראשות מתתיהו כהן גדול, את המרד ביוונים, שהוביל לנס חנוכה.

מחורבן בית שני ועד לשנת ה'תש"ח התקיימו באיזור מספר ישובים יהודיים, ביניהם בחברון, ובאיזור ירושלים.

לאחר הקמת מדינת ישראל

בזמן מלחמת תש"ח שוחררו רוב חלקי ארץ ישראל מידי הערבים, מלבד יהודה ושומרון וירושלים העתיקה, שנשלטו על ידי ירדן, וחבל עזה שנשלט על ידי מצרים.

במלחמת ששת הימים שוחררו שטחים אלו על ידי צבא הגנה לישראל אולם ממשלת ישראל לא החילה עליהם ריבונות.

התיישבות יהודית

מאז מלחמת ששת הימים עלתה על הפרק שאלת גורלם של שטחים אלו. יישובים יהודיים רבים הוקמו מאז מלחמת ששת הימים בשטחים אלו ומאידך חלק מהשטחים הוחזר לערבים ע"י ממשלות ישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים הגבילו ממשלות ישראל בנייה של ישובים יהודיים רק לאזורים מסויימים ביהודה ושומרון. אך לאחר עלייתו של מנחם בגין לשלטון בשנת ה'תשל"ז, החלה הממשלה לבנות יישובים בכל רחבי יהודה ושומרון.

את עיקר מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הקימה תנועת גוש אמונים, ונכון לשנת ה'תשע"ו גרים קרוב ל-800,000 יהודים בשטחי יהודה ושומרון.

יחס הרבי להתיישבות

הרבי ניהל מאבק עיקש נגד מסירת שטחים ע"י הממשלה ואפילו נגד דיבורים בכיוון זה, אולם בניגוד לחוגים אחרים דעתו אודות ההתיישבות בהם, במצב ההווה, הייתה מורכבת.

לממשלה קרא הרבי יישב את כל שטחי ארץ ישראל, מבלי להתייחס ללחצי אומות העולם, מכיוון שזה נעשה בשליחותו של הקדוש-ברוך-הוא. עם זאת הדגיש הרבי כי בניית היישובים צריכה להיעשות בשקט, כדי לא לגרום להגברת הלחצים. הרבי השווה את הבניה ביהודה ושומרון להקמת הכור הגרעיני, שנבנה ללא הכרזות פומביות, ולכן לא גרר לחצים.

הרבי עודד פעמים רבות את ההתיישבות ביהודה ושומרון.

רבים מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון עמדו בקשר רציף עם הרבי.

התיישבות חב"דית

בשנת ה'תשמ"א פנתה חברת הכנסת גאולה כהן לרבי בבקשה להורות לחסידים להתיישב בשטחי יהודה ושומרון.

הרבי השיב לה שמכיוון שרוח ההנהגה בארץ ישראל היא של וויתורים ונסיגות, במילא ההתיישבות אינה ברת קיימא, ולכן אינו רוצה להורות כן.

יישוב חב"די בחברון

בשנת ה'תשכ"ח פנה סגן ראש הממשלה יגאל אלון לרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די בחברון.

הרבי השיב לו כי על אף שלחב"ד יש נכסים בחברון, הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך.

בהזדמנות אחרת יזם אריאל שרון הקמת יישוב חב"די בחברון עצמה, סמוך לבית רומנו, אך הרבי אמר כי אינו רוצה להקים יישוב חב"די בחברון, כיוון שבסופו של דבר יפנו אותם.

שלימות הארץ

ערך מורחב – שלמות הארץ

הרבי הדגיש פעמים רבות שזכותנו על שטחי יהודה ושומרון היא בזכות הבטחתו של הקדוש ברוך הוא לאבותינו, ודחה את הטענות כי מסירתם לידי הערבים תביא לשלום.

הרבי אמר כי מסירת שטחים אלו לידי הערבים תגרום לפיקוח נפש של מליוני יהודים, וציטט את ההלכה בסימן שכ"ט בשולחן ערוך, ממנה עולה כי אין לתת שטחי גבול לידי אויב.

הסכם אוסלו

ערך מורחב – הסכמי אוסלו

בשנת ה'תשנ"ג חתמה ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין על הסכם עם ארגון הטרור אש"ף, ובו הסכימה להקמת אוטונומיה לערביי יהודה ושומרון.

במסגרת ההסכם חולקו שטחי יהודה ושומרון לשלוש קטגוריות:

• שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
• שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.
• שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

פעילות חב"ד

ביישובים רבים ביהודה ושומרון ישנם בתי חב"ד, הפועלים עם האוכלוסייה, ועם חיילי צה"ל המשרתים באיזור.

בתי חב"ד ביהודה ושומרון מאוגדים תחת איגוד בתי חב"ד ביש"ע.

במעמד הקראת שמות המדינות בבאנקעט כינוס השלוחים העולמי, מוקראים השלוחים ביהודה ושומרון בנפרד, על מנת להזדהות עם ההתיישבות ביהודה ושומרון.

קהילות חב"ד

ביהודה ושומרון קיימות מספר קהילות חב"ד:

• איתמר - באיתמר מספר מוסדות חב"דיים: ישיבה, תלמוד תורה וגנים. בנוסף, נבנה באיתמר דגם של 770 - מרכז חב"ד העולמי.

• ביתר עילית - קהילה המונה כ-800 משפחות, והיא קהילת חב"ד הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. בביתר עילית פועלים גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר יסודיים לבנות, תיכון, ישיבה ומספר בתי כנסת.

• יצהר - קהילה המונה כ-30 משפחות. במאחז מצפה יצהר המשתייך ליישוב פועלת ישיבת תומכי תמימים. בנוסף, פועלת ביישוב ישיבת עוד יוסף חי בראשות הרב יצחק גינזבורג, המתנהלת ברוח חסידית.

• עמנואל - קהילה המונה כ-100 משפחות. בעמנואל פועלים גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר בנות וישיבה.

• נחליאל - קהילה המונה כמה עשרות משפחות. ביישוב פעלה בעבר ישיבה.

חב"ד עילית

ערך מורחב – חב"ד עילית

בשנת ה'תשנ"ו יזמה צעירי אגודת חב"ד, בתמיכת הממשלה, הקמת יישוב חב"די בשומרון, בסמוך ליישוב עלי זהב, תחת השם חב"ד עילית.

את העיר תכננה חברת הרי זהב, והקמתה החלה בשנת ה'תשנ"ט.

בעקבות פריצתה של האינטיפאדה השנייה בשנת ה'תשס"א, נטשה צעירי אגודת חב"ד את הפרוייקט. שלדי הבתים שנבנו משמשים כיום כמחנה אימונים של צה"ל.

ראו גם

• שלימות הארץ

קישורים חיצוניים

• המכתב שחושף: מדוע לא הורה הרבי לחסידיו להתיישב ביהודה ושומרון?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
• סקירה על יחס הרבי ליהודה ושומרון
• העיתונים מצטטים את הרבי: 'להתנחל ולא להרגיז', באתר 'לחלוחית גאולתית'