שם ועבר
שם ועבר היו מהיחידים שהכירו את הקדוש ברוך הוא לפני אברהם אבינו[1] ואף הקימו ישיבה משלהם בבאר שבע, ובה למדו אברהם יצחק ויעקב תורה.
שם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם היה מבניו של נח, נולד בשנת א'תקנ"ח, אחיהם של חם ושל יפת ואברהם אבינו היה מצאצאיו של שם, ועל כך כתוב "יפת אלוקים ליפת", אבל "וישכון באהלי שם", הרומז על כך שהשכינה תשרה בחלקם של ישראל צאצאיהם של שם. הוא היה גם מלך ירושלים, וכמוזכר בפסוק "ומלכי צדק מלך שלם", ועל פי המדרש מדובר בשם.
שם היה גם כהן, כמוזכר שם "והוא כהן לקל עליון".
חי 600 שנה ונפטר בשנת ב'קנ"ח.
אדמו"ר הזקן מביא[2] ששלושת בני נח (שם חם ויפת) הם כנגד גווני הקשת: לבן, אדום וירוק. ואדמו"ר הצ"צ מוסיף[3] שהם כנגד חסד, גבורה ותפארת, ועל פי זה אומר הרבי[4] שהם כנגד ג' הקווים: תורה, עבודה וגמילות חסדים.
עבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבר היה בנו של שלח, נינו של שם ואביהם של פלג ויקטן. נולד בשנת א'תשכ"ג. עבר היה נביא גדול[5], וקרא לבנו פלג על שם פילוג הארץ, שאירע שנים רבות אחרי הולדתו בדור הפלגה.
אברהם אבינו היה מצאצאיו של עבר.
עבר לא נטל חלק בבניית מגדל בבל, ועל כן הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל, ושפתם לא נתבלבלה.
חי 464 שנה ונפטר בשנת ב'קפ"ז.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי תורת החסידות שם מרמז לתורה שבכתב נגלה שהיא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, ואילו עבר רומז לתורה שבעל פה - ככתוב והוא עבר לפניהם, שהרי תורה שבעל פה היא הגילוי וההמשכה של התורה[6] יעקב אבינו היה "יושב אוהלים" והמשיך את תורה שבכתב הרמוז בשם בתורה שבעל פה הרמוז בעבר[7].
ישיבת שם ועבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם ועבר הקימו ישיבה משלהם בבאר שבע[8] והיתה מעין מרכז רוחני באותם דורות. שם למדו אברהם יצחק ויעקב תורה, כשזה האחרון היה ספון במקום במשך 14 שנה כשהיה בדרכו לחרן[9].
בישיבה זו נפסקו דינים שונים, ואף האיסור לבת ישראל להתחתן עם עכו"ם נאסר על ידי שם[10], ושם פסקו את דינה של תמר, כלת יהודה למיתה, מפני שחשבו שנישאה עם גוי.
רבקה אמנו הלכה לדרוש את ה' (בראשית כה, כג) ב"מדרש של שם ועבר"[11].
כשמת תלמיד חכם, בעולם הבא "מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר ושל אברהם יצחק ויעקב, ושל משה ואהרן"[12].
קבורתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי אחת המסורות - מנוחתם כבוד במערת שם ועבר בעיר צפת.
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם.
- ↑ תורה אור תחילת פרשת וישב (כו, ג).
- ↑ אור התורה פרשת נח (סג, א).
- ↑ מאמר ד"ה מים רבים תשל"ח, ובהערה 55 (ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד רעז; לקוטי שיחות עמוד 280).
- ↑ בראשית רבה לז, ז
- ↑ אגרות קודש.
- ↑ שיחות קודש תשי"ב.
- ↑ מהרש"א, מגילה יז, א
- ↑ מגילה יז, א, בראשית רבה פד, ח
- ↑ מסכת עבודה זרה לו, ב. ועיי"ש שהכוונה על ביאה ללא נישואין.
- ↑ בראשית רבה סג, ו
- ↑ שיר השירים רבה ו, ב