חיים יהודה לייב ליטווין
| רבי חיים יהודה לייב ליטווין | |
|---|---|
| לידה | ת"ר |
| פטירה | י"א סיוון תרס"ג |
| השתייכות | ליטא, חב"ד |
| תפקידים נוספים | מהיושבים בליובאוויטש, רבה של הערים ברודי וסמרגון |
הרב חיים יהודה לייב ליטווין (ת"ר - י"א סיוון תרס"ג) היה חסיד חב"ד שנטש את דרך החסידות, והיה רב בערים שונות, ביניהם ברודי וסמרגון.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת ת"ר לאביו הרב ישראל ליטווין, בבברויסק שברוסיה. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את הש"ס.
בשנת תרי"ד התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "דער סאסניצער עילוי".
באותה תקופה היה מה"יושבים" אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך החסידות, ועבר מסוסניצה למינסק[2].
במינסק החל הרב חיים יהודה לייב לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, ועל פי אחת הגרסאות, עזבה משום גט שכתב בניגוד לדעת הרב במקום[3].
לאחר שעזב את מינסק, החל לנדוד בערי גרמניה והונגריה. באחד מנידודיו, פגש אותו רבה של למברג, הרב יוסף שאול נתנזון, אשר התרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה בברודי שימנו אותו לרב, בתור ממלא מקום לרבה הקודם שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, ובברודי מונה הרב ליטווין גם לראש הישיבה במקום.
בשנת תרל"ח הדפיס הרב ליטווין בברודי את ספרו "שערי דעה".
בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, סבל מקהילת קנאים חסידים[דרושה הבהרה] שהציקו לו במקום. בברודי נפטרו לו אשתו ובנו, ובעקבות אסונות אלו, עזב הרב יהודה חיים לייב את המקום, ואת משרת הרבנות[4].
בשנת תרמ"ז מונה לרבה של העיר סמרגון, שם הוא התקרב לתנועת המוסר והיה מתומכיה, וכמו כן, עמד במקום בראשות ישיבה גדולה.
לקריאה נוספתעריכה
- שערי דעה (מהדורה חדשה), בראש הספר: יהושע מונדשיין, "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ כתב יד זה מתוארך לשנת תר"כ-תרכ"ו, נדפס באגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק עמוד שסא ועמוד תיג.
- ↑ יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.
- ↑ אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו.
- ↑ נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל הרב יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.