דוד משה פרידמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייסד השושלת - רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב

רבי דוד משה פרידמן (שבועות תקפ"ז - הושענא רבא תרס"ד) היה בנו החמישי של רבי ישראל מרוז'ין ומייסדה של חסידות טשורטקוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לידתו וצעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום השני של חג השבועות תקפ"ז לאביו רבי ישראל ולשרה פרידמן ברוז'ין, החסידים שביקשו מרבי ישראל שיתן להם משקה כדי שיגידו לחיים ומזל טוב על הבשורה על הולדת הבן, נענו: שאדרבה הם צריכים להביא משקה, מכיוון שהוא הוריד להם נשמה גדולה וקדושה שתקרב הרבה יהודים לאביהם שבשמים[1].


כבר מיום היוולדו היה ניכר שהוא קדוש מרחם אמו והיה מופלג בקדושתו יראתו חכמתו וענוותנותו, במיוחד התבטא הדבר באהבת ישראל ורחמנותו על כל נברא, באומרו שמילדותו קיבל על עצמו לא להזיק לאף נברא בעולם.

נישואיו ורבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תר"ד נשא את הרבנית פייגא ביתו של רבי אהרן מצ'רנוביל אשר חיבבו מאוד והעריכו מאוד והיה מפליג עליו הרבה תארים במכתביו אליו למרות גילו הצעיר, ונולדו לרבי דוד שני בנים מהרבנית פייגא עוד בחיי אביו אשר שניהם נפטרו בחייו אשר אחד מהם הוא רבי נחום מרדכי.

אחרי הסתלקות אביו בג' חשוון ישב עם שאר אחיו בסדיגורא ואחר כך עבר לפוטיק, אחרי כמה שנים עבר לטשורטקוב והמשיך בדרך אביו בהנהגה בהרחבה ובעשירות ובדרך מלכות, אם כל זה נהג עם עצמו בקדושה עליונה ובפרישות נוראה תוך מיעוט אכילה ושינה באופן מבהיל כשבמשך כל היום הוא היה בדביקות נפלאה בהקב"ה הן בלימוד התורה ותפילה והן בשאר דרכיו ועניניו עד כדי כך שהעיד על עצמו שפעל אצל הקב"ה שלא יזיז שום אבר בלי לעשות כוונות ויחודים[2], היו פעמים שימים רצופים לא אכל ולא שתה כלל ומשך שנתו מעת לעת היה שתי שעות וגם אז היה מתעורר בין לבין ואומר בדבקות לנשמת אביו רבי ישראל שיעורר אצל הקב"ה רחמים על העולם.

אלפים ורבבות נסעו אליו ונודע במיוחד באהבת ישראל שלו לכל יהודי באשר הוא ומעולם לא נשמע מפיו משהו שאינו טוב על אף יהודי, נודע גם ברוח הקודש שלו והרבה פעמים היה אומר דברים מופלאים ושמתחילה היו לא מובנים ובסוף נוכחו ברוח הקודש בהיר וגלוי.

אהבת ישראל וצפייתו לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמיד היה מלמד זכות על כל יהודי ואפילו אם היה מראה פעם בודד עניין שנראה הקפדה ישר היה מראה חיבה ורחמנות וקירוב, מנהגו היה לכנות יהודי שאינו מתנהג כמו שצריך בכינוי "יהודי נסתר" שהניצוץ היהודי שבו אינו בגלוי.

במיוחד היה מעורר תמיד על הגאולה ועל הצפייה למשיח ומנהגו היה לומר שלמרות שהיו צדיקים שעיכבו את הגאולה כדי שיהי תיקון לכל הנשמות אבל עכשיו מרוב הצרות כבר אי אפשר לחכות.

צדיקים בשבחו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו רבי ישראל מרוז'ין אמר לרבי אהרן מצ'רנוביל על רבי דוד משה שהוא "המובחר שבבניו"[3]. כשהפליג בשבח בניו והיה מונה אותם כשישה סדרי משנה היה אומר "בני דוד משה הוא החמישי כנגד סדר קדשים ואכן הוא קדש קדשים" [4]. פעמים אחרות כשדיבר בשבחו אמר "שמרוב התבטלותו גם אם יאמרו לו לקפוץ לאש יעשה זאת מבלי להרגיש".

רבי יחזקאל משינאווא "הפליג והחזיק מאוד מהיראת שמיים של רבי דוד משה"[5].

רבי מרדכי מנאדבורנא אמר "שרבי דוד משה הוא הממשיך העיקרי של אביו רבי ישראל מרוז'ין".

אדמו"ר הרש"ב התבטא בפני חסיד שאמר שראה אותו "אשרי העיניים שזכו לראות את ר' דוד משה"[6] .

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הסתלקותו בהושענא רבא אושפיזא של דוד המלך וערב שמחת תורה יום אשר קוראים בו "וזאת הברכה אשר ברך משה" בעוד שוכב רבי דוד משה מחולשתו על מיטתו בשיא דבקותו אמר תפילת נשמת כל חי וכשהגיע לפסוק לדוד ברכי נפשי את ה' יצאה נשמתו הקדושה ושבה להקב"ה. וכששאלו את בנו רבי ישראל במה להתחזק עכשיו בעקבתא דמשיחא אחרי ההסתלקות אמר שילמדו כל יום דף אחד באר מים חיים ודף אחד תניא.

על אדמו"ר הזקן והתניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
  1. קונטרס "נשמת כל חי" הספר על רבי דוד משה.
  2. מובא בשמו בספר דברי דוד.
  3. מובא בספר אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו מתוך מכתב שכתב הרב שבח (משמשו של רבי אהרן מצ'רנוביל) ששמע זאת מפי רבי אהרן מצ'רנוביל בעצמו.
  4. ספר "אור ישראל" על רבי ישראל מרוז'ין ומשפחתו דפוס ז'יטומיר.
  5. מובא בהקדמה לספר ירבה תורה ובשיח זקנים.
  6. בספר "כתר מלכות " לרב חנינה יוסף אייזנבך במדור על אדמו"ר הרש"ב.