אשל אברהם בבאר שבע

אשל אברהם בבאר שבע מוזכר בפרשת וירא כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.

אשלו של אברהם אבינו

"	וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃	"
– וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג.

אשל הוא עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על מנת לעשות צל.

הגמרא אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו. לפי דעה השנייה אברהם נטע פרדס.

לדעה נוספת אברהם הקים במדבר פונדק דרכים ששכן על יד באר שבע וכלל לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד. במדרש כתוב שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.

כמו כן "אשל" ראשי תיבות - אכילה שתייה לוייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).

הרבי בשיחה לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות.

בחסידות

הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת. על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר - עצמות אין סוף ברוך הוא, עינא דעתיקא - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'. לכן כתוב ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".

מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים" הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.

אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא".

התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת בתי חב"ד [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית תורה, גמילות חסדים וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים.

במאמר שבת פרשת וירא תשמ"ח שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת האלוקים, בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"?

עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת הוי' כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה.

ראו גם

אשל.

אשל אברהם (פיורדא).