30,380
עריכות
מתנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מתנה'''{{הערה|למינוח זה יש שמות נרדפים רבים הן בתנ"ך, הן בלשון חכמים, והן בשפת הדיבור הנפוצה כיום: '''שי''' ("יובילו שי למורא", תהילים עו, יב), '''מנחה''' ("מנחה היא שלוחה לאדוני", בראשית לב, יט), '''תשורה''' ("ותשורה אין להביא לאיש האלוקים", שמואל א' ט, ז), '''דורון''' ("התקין עצמו לשלושה דברים לתפילה ולדורון ולמלחמה", קהלת רבה ט), '''זבד''' ("זבדני אלוקים אותי זבד טוב", בראשית ל, כ), '''אשכר''' ("מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו", תהלים עב, י), '''מתת''' ("מתת אלוקים היא", קהלת ג, יג).}} היא הענקה של דבר מה ללא תמורה, הנובעת מהנחת רוח והקרבה של נותן המתנה ממקבל המתנה{{הערה|"אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא", מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.}}. המתנה נחשבת מבחינה הלכתית כקניין גמור, ונותן המתנה אינו יכול להתחרט. | |||
מתנה | |||
==המתנה בהלכה== | |||
*'''שונא מתנות יחיה''' - מקור הביטוי הוא בספר משלי{{הערה|טז, כז.}}, ואף חכמים הוסיפו והדגישו כי "משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים"{{הערה|סוטה מז, ב.}}, וכך נפסק גם להלכה, שעל האדם להתרחק מקבלת מתנת חינם, והוא צריך לעמול ולהתייגע. | |||
*'''מתנה על מנת להחזיר''' - אדם הנותן לחברו מתנה בתנאי שיחזיר לו אותה, נחשבת המתנה כמתנה גמורה, ועד שיחזיר לו אותה - נחשב החפץ כשלו באופן מוחלט. השימוש הנפוץ בצורת מתנה זו הוא ב[[חג הסוכות]], בו אנו מחוייבים במצוות [[ארבעת המינים]] ביום הראשון של החג שיהיו שייכים באופן אישי לאדם המקיים את המצווה, וכאשר חסידים יוצאים ל[[מבצע לולב]] הם מזכים עוברים ושבים בנטילת לולב ומעניקים להם אותו ב'מתנה על מנת להחזיר'. כמו כן החסידים שזוכים לשהות בחצר הרבי ולברך על ארבעת המינים שלו, מקבלים זאת מהרבי במתנה על מנת להחזיר. | |||
*'''נתינת מתנות בשבת''' - נתינת מתנות בשבת ויום טוב אסורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/dover-shalom/52.htm מתנה בשבת לצורך מצווה - דובר שלום].}}. | |||
*'''[[מתנות כהונה]]''' - שבט לוי, ובתוכם הכהנים - לא קיבלו נחלה בארץ שאותה יוכלו לעבד ולהתפרנס ממנה, ובמקום זאת קבעה להם התורה 'מתנות כהונה', הכוללות אחוזים מסויימים מהתבואה שגדלה בשדות של שאר השבטים ([[מעשר]], [[תרומת מעשר]], ועוד), [[פדיון הבן]], חלקים מהקרבנות הקרבים על המזבח (ב[[קרבן שלמים]]), ועוד. מתנות אלו נחשבים כאוכל קדוש, ועל הכהנים להישמר ולאכול אותו בקדושה ובטהרה ("אשי ה' ונחלתו יאכלון"), ואסור להם לעשות במתנות אלו מסחר או לקבל אותם תמורת טובת הנאה ("שחתם את ברית הלוי"), ואסור לכל אדם שאינו משבט הכהונה (המכונה בתורה לעניין זה בשם 'זר') לאכול מהמתנות. | |||
*'''קניין מתנה''' - היות שהמתנה נחשבת כזכות לאדם המקבל אותה, חל עליה הגדר של "זכין לאדם שלא בפניו", ועל כן אפשר לזכות אדם במתנה אף בלי ידיעתו. קניין מתנה הוא קניין מוחלט שלא ניתן להשבה או לחרטה, אלא אם כן נותן המתנה יצליח להוכיח | |||
*'''נדוניה? שושבינים? צריך להחזיר, אפשר לתבוע? | |||
*'''מתנת שכיב מרע''' - אף שעל פי הלכה הענקת מתנה רגילה תלויה בדיני הקנינים ומצריכה הגבהה וכדומה, אדם הגוסס למות ומצווה להעניק מתנה מסויימת לאדם כל שהוא ונפטר קודם שעשו מעשה של קניין, אף שבמקרה רגיל המתנה בטלה, חז"ל קבעו ש"דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמו", ויש להם תוקף גמור, וזאת על מנת להבטיח שהאדם הגוסס ידע שיעשו כדבריו, ואולי זה ייתן לו כח להתחזק מעט, ולא יוסיף בצער ובקושי שלו ויגרום לפטירתו מהר יותר. | |||
== | ==בתורת החסידות== | ||
בתורת החסידות מוסבר המושג 'מתנה' בעיקר במאמרי חג השבועות ובהקשר למתן תורה וכן ב[[שמחת תורה]], היות שעל התורה נאמר "וממתנה נחליאל", שהקדוש ברוך הוא העניק אותה במתנה לבני ישראל. | |||
בשונה מסוגי קניין אחרים, המתנה אינה תלויה בפעולות הכנה מצד מקבל המתנה, אלא היא יכולה להגיע ב[[אתערותא דלעילא]] מוחלטת, וכן הוא בנוגע לתורה, שהיא נעלית באין ערוך ממדרגת הנבראים, וכל אופן הנתינה שלה הוא באופן של מתנה{{הערה|1=התבאר בהרחבה ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/100/index.htm שיחת יום שמחת תורה תשכ"ה], ועוד.}}. | |||
קניין מתנה | |||
==אצל הרבי== | |||
אצל הרבי רואים שסירב במיוחד שלא לקבל מתנת חינם, והקפיד לשלם על המתנות שקיבל{{הערה|1=להלן מקבץ דוגמאות חלקי בלבד: הרב [[ישעיהו הרצל]] הביא [[גארטל]] כמתנה לרבי מאחד מאנ"ש בירושלים, והרבי סירב לקבל בחינם ([[שבועון התקשרות]] גליון ד' עמוד אחרון). כשר' [[געצעל רובשקין]] הביא לרבי במתנה נרתיק מכסף ל[[מגילת אסתר|מגילה]], התנה זאת הרבי בכך שישלם 50$ עבור זאת (קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידים התמימים פורים תש"ע עמוד 55). כשהרב [[נפתלי רוט]] העביר לרבי קופסת אתרוג מכסף עם הקדשה חרוטה מהוריו, התנה זאת הרבי בכך שישלם את מחיר השווי המלא של הקופסה ([https://www.toratchabad.com/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%99 עדותו, שלהי אלול תשי"ט]).}}, ומספר פעמים הבהיר שהטעם להנהגתו מיוסד על דברי ההלכה שאין לקבל מתנת חינם, כפי שנאמר "שונא מתנות יחיה"{{Vערה|אגרות קודש כז עמוד קעד, ועוד.}}. | |||
[https:// | |||
אף שבנוגע ל[[משלוח מנות]] הסביר הרבי שהדבר שונה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14028&CategoryID=2260 משלוח מנות - גם לעשירים], יחס הרבי למשלוחי מנות על אף הקפדתו בהלכה של 'שונא מתנות יחיה', במדור ניצוצי רבי, שבועון התקשרות 1231.}}, נהג הרבי להעביר את כל המשלוחי מנות שקיבל ל[[מכון חנה]]. | |||
עם זאת, כאשר היה מדובר בכתבי יד של רבותינו נשיאינו ותלמידיהם, הסכים הרבי לקבל זאת{{הערה|יש הטוענים שהסיבה שבמקרים אלו הרבי לא הקפיד לשלם הוא מכיוון שאין זו מתנה אישית אלא מתנה ל[[ספריית רבותינו נשיאינו]] שהינה ספרייה ציבורית.}}. | |||
{{הערה| | |||
==מתנות | ===מתנות רוחניות=== | ||
הרבי עודד בצורה משמעותית הוצאה לאור של קבצים תורניים לכבוד י"א ניסן{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/3/33/תשורה_כינוס_הכנה_יא_ניסן_מאנטרעאל.pdf תשורה כינוס הכנה לי"א ניסן תשפ"ב, מונטריאול].}}. | הרבי עודד בצורה משמעותית הוצאה לאור של קבצים תורניים לכבוד י"א ניסן{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/3/33/תשורה_כינוס_הכנה_יא_ניסן_מאנטרעאל.pdf תשורה כינוס הכנה לי"א ניסן תשפ"ב, מונטריאול].}}. | ||
==שיר 'מתנות מתנות'== | ==שיר 'מתנות מתנות'== | ||