איזהו חכם הרואה את הנולד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
אין תקציר עריכה
(הסרת קישורים עודפים)
 
שורה 7: שורה 7:
נמצא, כי האמונה היא בחינת ראיה, ואילו השכל האנושי הוא בחינת שמיעה.
נמצא, כי האמונה היא בחינת ראיה, ואילו השכל האנושי הוא בחינת שמיעה.


ב[[כוחות הנפש]] נקראת האמונה בשם [[חכמה]] - [[נוטריקון]] של כח-מה - כח הביטול אל ה', וכח זה קיים בעצם ה[[נשמה]] של כל יהודי, ואילו ההשגה השכלית שב[[נשמה]] נקראת [[בינה]], והיא בחינת [[שמיעה]] כנ"ל, כמו שמצינו במקרא - בכמה מקומות - הבנה בלשון שמיעה. ולזה כיונו חז"ל: "איזהו חכם הרואה", כי ראיה באלקות - ההתאמתות המוחלטת באלקות - היא בכח החכמה שב[[נפש האלוקית]], שהיא הביטול, ה[[דביקות]] והאמונה בה'.
ב[[כוחות הנפש]] נקראת האמונה בשם [[חכמה]] - [[נוטריקון]] של כח-מה - כח הביטול אל ה', וכח זה קיים בעצם ה[[נשמה]] של כל יהודי, ואילו ההשגה השכלית שבנשמה נקראת [[בינה]], והיא בחינת [[שמיעה]] כנ"ל, כמו שמצינו במקרא - בכמה מקומות - הבנה בלשון שמיעה. ולזה כיונו חז"ל: "איזהו חכם הרואה", כי ראיה באלקות - ההתאמתות המוחלטת באלקות - היא בכח החכמה שב[[נפש האלוקית]], שהיא הביטול, ה[[דביקות]] והאמונה בה'.


ענין נוסף במשמעות מאמר חז"ל זה: מי שהוא חכם, היינו, שמאירה בו בחינת [[חכמה]] שבנפש האלקית, שענינה כ"ח מ"ה, הביטול לה' והאמונה בו, כנ"ל, הרי זה "רואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך", ואיך כל ההויה - כל ה[[נבראים]] - כולל הוא עצמו - בטלים אל ה'.
ענין נוסף במשמעות מאמר חז"ל זה: מי שהוא חכם, היינו, שמאירה בו בחינת [[חכמה]] שבנפש האלקית, שענינה כ"ח מ"ה, הביטול לה' והאמונה בו, כנ"ל, הרי זה "רואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך", ואיך כל ההויה - כל ה[[נבראים]] - כולל הוא עצמו - בטלים אל ה'.
שורה 16: שורה 16:


==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==
*[[תניא]] פמ"ג., [[לקוטי תורה]] במדבר כו. ד', [[לקו"ש]] חלק א' 6, [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] ה'תש"נ 633.
*[[תניא]] פמ"ג., [[לקוטי תורה]] במדבר כו. ד', [[לקו"ש]] חלק א' 6, [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] ה'תש"נ 633.


4,016

עריכות

תפריט ניווט