יחזקאל הימלשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגהה, ראה דף שיחה
אין תקציר עריכה
(הגהה, ראה דף שיחה)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יחזקאל הימלשטיין''' שימש כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וכ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים גוסטינא]], [[תומכי תמימים הומיל]], [[תומכי תמימים חרסון]] ו[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. נרצח על ידי הנאצים ב[[לטביה]].
הרב '''יחזקאל הימלשטיין''' ([[תרמ"ה]] בערך - [[תש"א]] או [[תש"ב]]) שימש כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וכן בישיבות תומגי תמימים ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]], [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]] ו[[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]]. נרצח על ידי הנאצים ב[[לטביה]].


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
ר' יחזקאל הימלשטיין נולד{{הערה|שם אביו לא ידוע}} לאימו מרת בלומה בשנת [[תרמ"ה]] לערך, בעיירה החסידית שצעדרין. על ימי ילדותו לא ידועים פרטים רבים ולא קיים מסמכים המתעדים על חייו. אימו מרת בלומה היתה אחות אביו של ר' [[יחזקאל פייגין]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]]. ר' יחזקאל למד בשנים הראשונות של ישיבת "תומכי תמימים" בעיירה ליובאוויטש. הוא נודע כמתמיד ושקדן גדול, מה שהוביל לידיעותיו הרבות בתורה. כמו רבים מחבריו התמימים קיבל 'סמיכה' לרבנות ונתמנה להיות עוזר הרב בעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש, אולם לאחר תקופה חדל מלשמש עוזר לרב ושב לליובאוויטש, שם נתקבל למשגיח כללי ב'חדרים' וב'שיעורים'.
ר' יחזקאל הימלשטיין נולד{{הערה|שם אביו לא ידוע.}} לאימו מרת בלומה בשנת [[תרמ"ה]] לערך, בעיירה החסידית [[שצעדרין]]. על ימי ילדותו לא ידועים פרטים רבים ולא קיים מסמכים המתעדים על חייו. אימו מרת בלומה היתה אחות אביו של ר' [[יחזקאל פייגין]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]]. ר' יחזקאל למד בשנים הראשונות של ישיבת "תומכי תמימים" בעיירה ליובאוויטש. הוא נודע כמתמיד ושקדן גדול, מה שהוביל לידיעותיו הרבות בתורה. כמו רבים מחבריו התמימים קיבל 'סמיכה' לרבנות ונתמנה להיות עוזר הרב בעיירה [[רודניא]] הסמוכה לליובאוויטש, אולם לאחר תקופה חדל מלשמש עוזר לרב ושב לליובאוויטש, שם נתקבל למשגיח כללי ב'חדרים' וב'שיעורים'.


==בליובאוויטש==
==בליובאוויטש==
ר' יחזקאל זכה לאמונם של רבותינו נשיאינו והקדיש חייו ל"תומכי תמימים". ובפרט לאור העובדה המצערת שלר' יחזקאל ואשתו לא נולדו ילדים, מה שגרם לכך שעיתותיו היו בידו יותר מאשר כל רב או משפיע אחר בישיבה.
ר' יחזקאל זכה לאמונם של רבותינו נשיאינו והקדיש חייו ל"תומכי תמימים". ובפרט לאור העובדה המצערת שלר' יחזקאל ואשתו לא נולדו ילדים, מה שגרם לכך שעיתותיו היו בידו יותר מאשר כל רב או משפיע אחר בישיבה.


תחילה, ייסד אדמו"ר הרש"ב את הישיבה במתכונתה כ'זאל' בו התלמידים לומדים ללא צורך בעזרת שיעורים. אולם עם השנים החל ביקוש רב שגם תלמידים צעירים יותר ילמדו בליובאוויטש, ובשנת תרס"ד הוקמה הכיתה הראשונה לצעירים והיא היתה בת שמונה תלמידים. טווח הגילאים נע בין עשר לחמש עשרה שנים.
תחילה, ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה במתכונתה כ'זאל' בו התלמידים לומדים ללא צורך בעזרת שיעורים. אולם עם השנים החל ביקוש רב שגם תלמידים צעירים יותר ילמדו בליובאוויטש, ובשנת [[תרס"ד]] הוקמה הכיתה הראשונה לצעירים והיא היתה בת שמונה תלמידים. טווח הגילאים נע בין עשר לחמש עשרה שנים.


בשנת [[תרס"ו]] כבר גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות. בתחילת שנת [[עת"ר]] היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל.
בשנת [[תרס"ו]] כבר גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות. בתחילת שנת [[עת"ר]] היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל.


במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן את התלמידים הצעירים והבוגרים באכסניות{{הערה|בליובאוויטש היו שמונה עשר אכסניות בהם ישנו התלמידים}}. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית [[אדמו"ר הרש"ב]]. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – לדוגמא בבית המשפיע ר' גרונם ובביתו של ר' יחזקאל בעצמו. לבד מזאת, שיבץ ר' יחזקאל את התמימים בבתי משפחות [[אנ"ש]] בעיירה ליובאוויטש לאכילת 'ימים' ולמי שהיה זקוק לכך – היה מעניק 'הקצבה', תמיכה כספית חודשית לכלכלתו מאחת הקופות שהיו תחת הנהלתו.
במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן את התלמידים הצעירים והבוגרים באכסניות{{הערה|בליובאוויטש היו שמונה עשר אכסניות בהם ישנו התלמידים.}}. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית [[אדמו"ר הרש"ב]]. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – לדוגמא בבית המשפיע ר' גרונם ובביתו של ר' יחזקאל בעצמו. לבד מזאת, שיבץ ר' יחזקאל את התמימים בבתי משפחות [[אנ"ש]] בעיירה ליובאוויטש לאכילת 'ימים' ולמי שהיה זקוק לכך – היה מעניק 'הקצבה', תמיכה כספית חודשית לכלכלתו מאחת הקופות שהיו תחת הנהלתו.
 
==בישיבות נוספות==
לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]], כשעלה [[אדמו"ר הריי"צ]] לכס נשיאות חב"ד והחל לפתוח ישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות תחת [[ברית המועצות|השלטון הקומוניסטי]], שימש ר' יחזקאל כמשגיח בכמה מסניפי תומכי תמימים שנפתחו במחתרת: עד שנת [[תרפ"ז]] כיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], באותה שנה עבר ל[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], בשנת [[תרפ"ט]] עבר ל[[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] ומשם ל[[תומכי תמימים חרסון|חרסון]]{{הערה|ראה בספר [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] במצויין במפתח האישים בערכו.}}.
 
בשנת [[תרצ"ג]] יצא מרוסיה והתיישב ב[[לטביה]]. עם הקמת סניף [[תומכי תמימים גוסטינא|תומכי תמימים בגוסטינא]] (דנקרא), בשנת [[ת"ש]], עבר לעמוד בראשו.


==פטירתו==
==פטירתו==
לאחר שבשנת [[תרח"צ]], עבר ל[[לטביה]], פלשו הנאצים ימ"ש ללטביה. ב[[י' כסלו]] [[תש"ב]], הגרמנים הובילו יהודים רבים בכוח אל תוך בית הכנסת ובאכזריותם העמידו יהודים רבים אחרים בחוץ כדי לצפות במחזה הנורא. חסידים רבים ור' יחזקאל הימלשטיין היו בתוך בית הכנסת, אך למרות הפחד והאימה מסרו החסידים את נפשם באופן של 'למעלה מן הדעת'. ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] התעטף בטלית והתעטר ב[[תפילין]], פתח את ארון הקודש, הוציא ספר תורה ואמר-זעק: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו לעשות זאת מתוך שמחה". הוא הניח את ידו האחת על כתפו של הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] ואת השניה על כתפו של הרב [[יחזקאל פייגין]] ויחד הם יצאו בריקוד כשהם שרים בתוך כך את ניגון ה'הקפות'. תוך כדי שירתם להבות האש התפשטו בכל בית הכנסת והחסידים נספו. באותה עת, לא הודיעו עדיין לאדמו"ר הריי"צ על הירצחם של החסידים, והוא כתב לר' [[מרדכי דובין]] מכתב ובו התעניינות אודות מצבם של החסידים בריגה ואודות "חאטשען דאנקרע" - ר' יחזקאל הימלשטיין.
בשנת [[תש"א]] פלשו הנאצים ימח שמם ללטביה, ויהודיה נספו בשואה, ביניהם ר' יחזקאל.
 
הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר, שיום אחד בשנת [[תש"ה]] הובהל הרבי לבוא מיד לביתו של הרבי הריי"צ. בבואו מצא את הרבי הריי"צ כשהוא שוכב על הארץ ללא הכרה, והרופאים מתאמצים להשיב את נפשו. לאחר בירור, העלה הרבי שההתעלפות ואיבוד ההכרה אירעו באמצע קריאת מכתב. מישהו מבני-הבית מצא את המכתב מונח על שולחן הרבי הריי"צ, וכשעיין בו מצא שאחד החסידים תיאר בו בפרוטרוט כיצד הנאצים סגרו את בית הכנסת ושפכו עליו נפט, ור' חאטשע פייגין, ר' איטשע מתמיד ועוד חסידים היו בפנים, וכך יצאה נשמתם בקדושה ובטהרה. ושכנראה, מרוב צערו בקריאת המכתב התעלף הרבי הריי"צ ואיבד את ההכרה.


==לקריאה נוספת==
באותה עת, לא הודיעו עדיין לאדמו"ר הריי"צ על הירצחם של החסידים, והוא כתב לר' [[מרדכי דובין]] מכתב ובו התעניינות אודות מצבם של החסידים בריגה ואודות "חאטשען דאנקרע" - ר' יחזקאל הימלשטיין{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרייחלק יע' שפ.}}.
*אגרות קודש כ"ק אדמוהרש"ב.
*אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי.
*תולדות חבברוסיה הצארית.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט