כ' חשוון תרכ"ד
בכ' חשוון בשנת תרכ"ד נמשך אדמו"ר הרש"ב על ידי אדמו"ר הצמח צדק והוא בן שלוש.
בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה אדמו"ר הצמח צדק לבנו אדמו"ר המהר"ש לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם.
בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' חיים בער חיימסון שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד.
לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו אדמו"ר המהר"ש וכלתו הרבנית רבקה, ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעל שם טוב לתלמידו מורנו הרב המגיד ממזריטש למשוח את אדמו"ר הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - אדמו"ר האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד.
באותו יום הוכנס אדמו"ר הרש"ב ל"חדר" שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל סבו - אדמו"ר צמח צדק, הסבא זרק על נכדו סוכריות, באמרו שמלאך מיכאל זרק אותן. הדבר התקבל על ידי הילד, שיקר את הסוכריות ונמנע מלאכלם. אולם בערב פסח שאז נוהגים לבדוק את כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצ"צ לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות, ואז נאלץ לאוכלן.