ספירת הבינה

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ספירת הבינה היא הספירה השניה מבין עשר הספירות, לאחר ספירת החכמה ולפני ספירת הדעת.

ספירת הבינה ענינה הוא קבלת השפע בבחינה של ישות, בניגוד לספירת החכמה המקבלת את השפע בבחינת ביטול. בספירה זו השפע מפרט ומתחלק ונקלט בהשגה, ובתפיסה פנימית. ספירת הבינה מכונה גם אם, ומקבלת שפע מן האב - ספירת החכמה, ומולידה את המידות.

ענינה

ספירת הבינה ענינה הוא קבלת השפע בבחינת של ישות. בספירה זו השפע מתקבל בפנימיות בכלי ההשגה, ומתחלק ומתפרט לפרטים רבים. זאת בניגוד לספירת החכמה המקבלת את השפע בבחינה של ביטול. מבחינה זו ספירות חכמה ובינה עובדות כמערכת אחת, בה ספירת החכמה מקבלת את השפע באופן ראשוני, ובספירת הבינה השפע מתפרט ונתפס בכלי ההשגה.

קליטת השפע בבחינה פנימית, המתרחשת בספירת הבינה, מאפשר להשיג אותו, ולעבד אותו הלאה, ולייצר השפעה החוצה. משום כך, השפע הנקלט בספירת הבינה ממשיך למידות, ולכן נקראת ספירת הבינה בשם אם ביחס למידות.

ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ההתבוננות, שהיא ההרחבה והעמקה במחשבה בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת השמחה, וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.

מקומה במערכת הספירות

חכמה ובינה

הבינה היא חלק מהמוחין, תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן ספירת החכמה. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.

יש מן הצמצום וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.

בינה והמידות

ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס למידות, שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.

בינה והמלכות

בינה נקראת בשם לאה, עלמא דאתכסיא, ביחס לספירת המלכות הנקראת בשם רחל, עלמא דאתגליא.

התחלקותה ובחינותיה

בינה ותבונה

פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם תבונה. ישראל סבא שהוא נה"י של ספירת החכמה מתייחד עם תבונה.

חמשים שערי בינה

הבינה מתפרטת ומתחלקת לחמשים שערי בינה, שהם חמשים שערים של השגה במושכל. שער החמשים הוא פנימיות ההשכלה. בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן יציאת מצרים נזכרת בתורה חמישים פעמים.

כינוייה

• נהר - על שם שהיא נמשכת מן המעין "ונהר יוצא מעדן להשקות הגן" - ספירת החכמה.
• אם - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת החכמה, כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.
• יובל - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.
• אלקים חיים - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.
• ירושלים של מעלה - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה.
• ליבא - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת החכמה הקרויה בשם "מוחא", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.

ענינה בעולמות

בעולמות, עולם הבריאה משמש בתפקיד ספירת הבינה.

ענינה באדם

באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.