רבה בר רב הונא

רבה בר רב הונא היה בנו של רב הונא, תלמידו של רב.

השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו אמורא הוא מכונה בשם רבי, הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.

הגמרא במסכת שבתמספרת:

עולא איקלע לביריש גלותא, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק בעלמא אנא.

על הגמרא זו אמר הרבי כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים", ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעלא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.

הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.