יחזקאל פייגין
החסיד הרב יחזקאל פייגין הי"ד (המכונה חאצ'ע) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרמ"ה לערך, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מקושר לכ"ק אדמו"ר הרש"ב. בשנת תרע"ב נשלח ע"י אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה תמימים לייסד את ישיבת תורת אמת חברון, בראשות הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ד, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גורשו התלמידים בחזרה לרוסיה.
התחתן עם מרת סאשא לבית צייטלין.
מונה בשנת תרפ"א על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את הדמי מעמד מטעם קופת רבינו,
כיהן כחוזר ראשי של אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרפ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים פולטבה, ועמד בראשה עד לשנת תרפ"ג, בה נסגרה הישיבה. בתרפ"ד עבר עם קבוצת תלמידים לנעוועל והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת תרפ"ו (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות היהדות בברית המועצות.
בין השנים תרפ"א - תרפ"ז, מנהל תומכי תמימים ותפארת בחורים ברוסיה.
בשנת תרפ"ז החל לכהן כמזכיר כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
מחוץ לרוסיה
עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה בתרפ"ח התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כמשפיע אנ"ש ריגא. כמו כן כיהן כראש ארגון אחות תמימים ריגא.
בשנת תר"צ] נסע לארצות הברית יחד עם חיים ליברמן על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.
בשנת תרצ"ג עקר עם הרבי הריי"צ לוורשה, ובתרצ"ה - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ישיבות תומכי תמימים בפולין.
בין השנים תרצ"ה - תרצ"ט, ערך את המדור "שערי חסידות" בהתמים (ורשה).
השואה
בימי השואה, עבר מאטווצק לורשה, שם התגורר בבית הסופר הלל צייטלין; בה' טבת ת"ש הגיע לריגה, וכאשר ריגה נכבשה על ידי הנאצים, עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה.
בי' כסלו תש"ב נרצח על קידוש ה' בריגא, יחד עם החסידים: הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יצחק מתמיד, הרב רפאל כהן והשו"ב והרב מרדכי חפץ הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד.
כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד.
משפחתו
- בתו מאשא הי"ד
בתו רחל הי"ד בתו חנה הי"ד בתו עלקא הי"ד בנו שמואל ליב הי"ד כולם נהרגו על ידי הנאצים בריגה
לקריאה נוספת
קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות בתשורה מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע.