ברכת בורא נפשות

ברכת בורא נפשות
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חַי, בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים".

ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת שאר המאכלים והמשקאות מלבד מאפים, פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ויין.

תקנת הברכה

ברכה זו הובאה לראשונה במשנה במסכת ברכות, כברכה לפני שתיית המים, דעה שלא נפסקה להלכה.

ביחס לברכת המזון וברכה מעין ג', ברכה זו נתקנה האחרונה, בזמן הגמרא, בתחילה על בשר בלבד, ולאחר מכן גם על ירקות ולבסוף גם על המים.

נוסח הברכה ופירושה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כֹּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל-חָי. בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים

בנוסח הברכה בסידור אדמו"ר הזקן, יש שני דיוקים:

• על כל מה שבראת להחיות בהם - הכ"ף בחולם ולא בקמץ.
• ברוך חי העולמים - החי"ת בצירה ולא בפתח.

לפי פירוש ה'טור' שהובא במקומות רבים בחסידות, הברכה עצמה כוללת הודאה לה' על שני סוגי פרנסה וחיות שהקב"ה משפיע בעולם: א) החיות המוכרחת לעצם קיומם של הנבראים - בורא נפשות רבות - בורא את בני האדם ובעלי החיים, וחסרונן - ואת כל מה שהם חסרים, את כל צורכיהם. ב) כל הדברים שאינם אלא לתוספת תענוג ואינם מוכרחים לעצם הקיום - על כל מה שבראת - על כל הדברים שבראת בעולם, להחיות בהם - שבאמצעותם להחיות, נפש כל חי - את נפשות כל היצורים החיים, ברוך חי העולמים - ה' המחיה את כל העולמות.

בהלכה

מן הדין אין חיוב לשבת בעת אמירת ברכה זו (כפי שיש חיוב לשבת בברכת המזון), אך כמה מהפוסקים כתבו שיש הידור מצווה לשבת גם באמירת ברכה זו.