לדלג לתוכן

מינא גוראריה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

מרת מינה גוראריה הייתה רעייתו של שלום דובער גוראריה ובתו של הרב אלתר דובער חסקינד.

תולדות חיים

נולדה בכ"א בתשרי ה'תרפ"ד לאביה הרב אלתר דובער חסקינד ולאמה מרת גולדה בוניא בת הרב אליעזר שלמה תומרקין.

בילדותה עלתה ארצה עם בני משפחתה והיגרה לניו יורק.

הגיעה ללמוד וושינגטון בשנת תש"ט[1]

בי' בסיוון תשי"ג נישאה למר שלום דובער גוראריה.[2]

מינה הייתה משתתפת בסעודות שהתקיימו בדירת אדמו"ר הריי"צ ב-770[3]

במשפט הספרים עמדה מינה מאחורי בעלה.

נפטרה בגיל 75 בי"ז בסיוון ה'תשנ"ט ונטמנה בפאראמוס, מחוז ברגן, ניו ג'רזי, ארצות הברית[4].


הערות שוליים

  1. ^ לאחר שסיימה את חוק לימודיה בסטטיסטיקה באוניברסיטת קולומביה, והחלה את עבודתה כחוקרת ב"אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון".
  2. ^ על-פי דרישתה של חנה גוראריה, לא השתתף הרבי בחתונה, ובעקבות כך גם הרבנית (מיומני הרב יואל כהן). עם זאת, כהשתתפות רוחנית בחתונה ובשמחה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, ומאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, כאשר בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה". כמו כן בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, שנערכה כחמישה ימים קודם החתונה, אמר הרבי הרבה לחיים ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין ואף שוחח עם הרש"ג על כך שמוטלת עליו החובה לשמוח בחתונת בנו יחידו. הרבנית חיה מושקא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה ביום החתונה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".
  3. ^ פעם התקיימה בדירה סעודה בהשתתפות החסיד הידוע ר' אברהם פאריז, שם מינה שהכירה בו - פגשה בו ואמרה לו "אתה אמרת על הרבי הריי"צ שהוא משיח, עכשיו אתה אומר עליו (כשהיא מחווה לכיוונו של כ"ק אדמו"ר) שהוא משיח ומה הלאה?", ר' אברהם אמר לה "שיקצע, ארויס" (גויה החוצה) והיא נמלטה בבושת פנים...
  4. ^ שם גם נטמן בעלה לאחר פטירתו בג' אדר ב' תשס"ה.