רבי מתיא בן חרש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התנא האלוקי רבי מתיא בן חרש, היה תנא בדור העשירי ואחד עשר לתנאים, שהוא הדור השלישי והרביעי לחורבן בית שני.

רבי אליעזר הגדול היה רבו [יוחסין], וכן רבי יאשיה ורבי מאיר [אבות דרבי נתן פרק א'].

רבו של רבי אלעזר ברבי יוסי שמסר כמה וכמה הלכות משמו [סוף מסכת יומא].

התגורר ברומי [מעילה דף יז, עמוד א'], שם גם הקים בית דין וישיבה סנהדרין דף לב, עמוד ב' ורשי שם].

בלקוטי שיחות חלק יז [עמ' 194] דן הרבי בשאלתו של רבי מתיא המובאת במסכת יומא [דף פו, עמוד א'].

אמרותיו

'הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים' אבות פרק רביעי, משנה טו].