לדלג לתוכן

אליהו דוד ליסר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:32, 11 בינואר 2026 מאת אליה אלימלך (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הרב אליהו דוד ליסר (ליססער; בסביבות תקע"חז' טבת תרנ"ג) היה רב ופוסק, מחסידי האדמו"ר הצמח צדק, ונמנה עם הרבנים הבולטים בדורו. כיהן כרב בכמה עיירות באימפריה הרוסית, ובמשך כעשרים וארבע שנים שימש כרבה של העיר ניעזין.

תולדות חיים

הרב אליהו דוד נולד בסביבות שנת תקע"ח לאביו רב משה שנמנה על דעת ה"מתנגדים". סיפור חסידי ידוע, על משה'קה דנ'ס מאורשא, מיוחס לאביו[1].

בשנת תר"ה, בהיותו כבן עשרים ושבע, התקבל לכהן כרב – ככל הנראה משרתו הרבנית הראשונה – בעיר דוברומיסל. בין השנים תר"חתרי"א כיהן כרב בעיר סאמוב. לאחר מכן שימש ברבנות בערים נוספות, ובהן מאנאסטירישצינא ווילקומיר.

בשנת תרכ"ט נתמנה לרבה של העיר ניעזין, משרה שבה החזיק עד לפטירתו, במשך כעשרים וארבע שנים. הרב אליהו דוד בשותפות עם המהרי"נ ייסד ישיבה בעיר.[2]

בשבת ה' בטבת תרנ"ג, בעת חזרת דא"ח בפני קהל שומעיו, לקה הרב אליהו דוד במחלה פתאומית. הוא נפטר ביום שני שלאחר מכן, ז' בטבת תרנ"ג.[3]

תשובותיו וכתביו

תשובותיו ההלכתיו של הרב אליהו דוד החלו להתפרסם בשנת תשמ"ג בקובץ יגדיל תורה, שנת שביעית, חוברת ג (נב). עורך הקובץ, הרב שד"ב לוין, ציין כי התשובות נלקחו מכתב-יד שכונה "בוך בב"י סי' חי' ", שהגיע לספריית אגו"ח[4] מעיזבונו של הרב שלמה אהרן קזרנובסקי.

כתב-היד כולל שלושה כרכים (מס' 1331-1333), ורוב התשובות שבו נכתבו בשנים תר"ח-תרמ"ו, חלקן חתומות בשמו של הרב אליהו דוד וחלקן בשם המהרי"נ מניעז'ין[5], וכן שאלות ותשובות שנשלחו אליהם. הועלתה ההשערה כי כתב-יד זה היה שייך לרב אליהו דוד עצמו.

בחלק מן התשובות משולבים גם מכתבים שנשלחו אליו ולמהרי"נ, ולעיתים השתמרו אשכולות הלכתיים שלמים, הכוללים עשרות תשובות סביב נושא אחד. כל למשל, בחוברת נז נדון מקרה של בחור שטען שקידש בתולה בשוק, ונשתמרו לגביו עשרים ושש תשובות. מתוכן שש תשובות מאת הרב אליהו דוד, ואילו היתר מאת רבנים ודמו"רים בני התקופה, ובהם האדמו"ר מרדכי דוב טברסקי מהורניסטייפל, הרש"ב מרציצה ור' יששכר בער מ"ץ מסאסניצא.

בירור זהותו

בעת פרסום תשובותיו ובאזכורים שונים, לא הייתה זהותו של הרב אליהו דוד ברורה. שמו המלא ושיוכו המשפחתי – ליסר – זוהו ופורסמו לראשונה על ידי שמואל סופר, במאמר שהתפרסם בחודש טבת תשפ"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ליקוטי רשימות ומעשיות (מספר 44), מובא גם באוצר סיפורי חב"ד כרך יז, עמוד 99-100.
  2. ^ 'המליץ' ד' באייר תרנ"ה (28 באפריל 1895).
  3. ^ צבי אלוטין, "אלון בכות", בעיתון "הצפירה" א' בשבט תרנ"ג (19 בינואר 1893).
  4. ^ בהיכל הבעש"ט מספר ל (עמ' קעב-קעג) עמרם בלוי מציין לתשובה מהרב אליהו דוד להרב יהודה לייב צירלסון מתוך "ארכיון צירלסון", כנראה בספרייה האולמית.
  5. ^ "אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כשהי' אדמו"ר [המהרי"נ] בניעזין, הי' כותב את תשובותיו ע"י הרב אלי' דוד מ"ץ דק' ניעזין. כמה מתשובות אלו נדפסו בקובץ יגדיל תורה גליון נט ע' ריח ואילך. גליון ס ע' רעג ואילך." ספר מבית הגנזים כאן.