רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא היה תנא ומוזכר במסכת אבות.

שמו רומז על שלושת הסימנים של בני ישראל.

חלפתא רומז על ענין הבושה, שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלי םאותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "כפר חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום.

חנינא רומז על הענין של גמילות חסדים, לשון חן וחסד.

דוסא מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו ריח ואין לו טעם [1], כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש[2]

אמרותיו

עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם.

הערות שוליים

  1. ויקרא רבה פ"ל י"ב
  2. התועדויות תשמ"ז ח"ג.