יהודה לייב שפירא (מיאמי)
הרב יהודה לייב שפירא (מכונה: ר' לייבל), (נולד בי"ב במנחם אב תש"ז) ראש הישיבה של ישיבה גדולה דמיאמי רבתי, רב קהילת חב"ד במיאמי וחבר ועד רבני ליובאוויטש. מראשי מערכת אוצר החסידים, ועד להפצת שיחות וועד הנחות התמימים ו'מניח' כרכים י-י"ד של לקוטי שיחות.
תולדות חיים עריכה
נולד בי"ב מנחם אב תש"ז לרב ליפמאן (ליפא) שפירא ולחנה בת הרב שניאור זלמן ווילנקין, המלמד של הרבי. משפחתו ברחה לפני הולדתו בבריחה הגדולה באמצעות דרכונים פולניים, ולאחר נדודים שונים הגיעו לפריז שם התרכזו רוב חסידי חב"ד שהצליחו לצאת מהמשטר הסובייטי.
תחילה למד בתלמוד תורה של חסידות קאליב בקליבלנד שבאוהיו, בה התגוררה משפחתו. בהמשך, עבר יחד עם הוריו לקראון הייטס ובחודש אלול תש"כ נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ברחוב בדפורד, ולאחר מכן עבר ל-770 שם למד בין השנים תשכ"ג-תשל"א והיה לתלמידו הקרוב של הרב יואל כהן[1].
עוד בעודו בחור החל לכתוב לעצמו הנחות מההתוועדויות של הרבי. בשנת תשכ"ג החל לסייע לרב יואל כהן בחזרה, ובליל י' שבט תשכ"ו נקרא - יחד עם חבריו שלמה זרחי שלום בער לויטין אפרים פיקרסקי - על ידי הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב להצטרף כ'חוזרים' באופן רשמי לצידו של ר' יואל, לאחר שבאותה התקופה הצטבר עומס על ר' יואל והוא התקשה לשמש כחוזר בגפו. הרבי התייחס בהתוועדות הבאה למינוי החדש. במשך שנים ארוכות שימש בתפקידו כחוזר.
לאחר נישואיו עם הרבנית תרצה בת הרב אלתר יששכר דוב הלוי ליברמן, התגורר בקראון הייטס, והיה מראשי מערכת אוצר החסידים, ועד להפצת שיחות וועד הנחות התמימים.
בשנת תשל"א, כאשר החלו לצאת מחדש קונטרסי הלקוטי שיחות של הרבי, היה המניח שלהם, ומדי שבוע היה הרבי מגיה את השיחה שהניח מספר פעמים.
במיאמי עריכה
בשנת תשל"ד שלח אותו הרבי למיאמי לייסד ולעמוד בראש ישיבה גדולה, בראשה הוא עומד עד היום לצד תפקידו כמרא דאתרא של קהילת חב"ד והציבור התורני במיאמי.
הרב שפירא הוא דמות רבנית נחשבת ופוסק בולט בקרב כלל הקהילות החרדיות במיאמי וגלילותיה ומכהן כאב בית הדין בעיר.
הרב שפירא זוכה למעמד מיוחד בעולם החב"די ומהווה סמכות תורנית וחסידית שרבים נושאים אליה את עיניהם. מוזמן למסעות חיזוק בארץ הקודש וברחבי חבל, בהם מוסר שיעורים ומתוועד עם קהלים רבים.
דרכו בלימוד עריכה
שיעוריו של הרב שפירא על מסכתות הש"ס מתייחדים בבהירותם ומתפרסמים בספרי הפלפולים וקובצי חידושי התורה היוצאים על ידי הישיבה. הוא נוהג לחדש בדרכו של הגאון הרוגוצ'ובי ולדוק בעומק הגדרתו ושורשו של כל דבר. מתייחד בהבהרת יסודות ומהות שיטות הראשונים.
השיעורים מתפרסמים בסדרת כרכי הספר שערי ישיבה גדולה [2] היוצאים מדי שנה על ידי הישיבה.
ספרו עריכה
- אמרי לב - חידושים במסכת קידושין, שבט ה'תשפ"ה[3]
משפחתו עריכה
- בנו, הרב מנחם מענדל שפירא
- בנו, הרב שניאור זלמן שפירא
- בנו, הרב נחום שפירא
- בנו, הרב חיים שפירא - מנהל רוחני בישיבת תות"ל מוריסטאון ניו ג'רזי
- בנו, הרב לוי יצחק שפירא
- בנו, הרב אהרן אליעזר שפירא
- בנו, הרב שמואל שפירא
- בנו, הרב יוסף שפירא
- בתו, מרת חיה מושקא
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- חנוך קופילוביץ, "לחיות באווירה של תורה וחסידות", שיחת חג עם הרב שפירא, פרקים, מוסף לעיתון המודיע, חג הפסח תשפ"ב
- מגזין 'תחיינו', על כל בחור וחסיד לדעת ולחוש: הרבי הוא "מיין טאטע" - שיחת מאלפת עם הרב יהודה לייב שפירא, בהוצאת 'ועד תלמידי התמימים העולמי', גליון 2 עמוד 12 ואילך
- הנחת תפילין דרבינו תם - הרב שפירא מספר בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- אתה שליח לעולם ועד! - התוועדות עם הרב שפירא בכינוס השלוחים הברזילאי
(הקישור אינו פעיל) כ"ט שבט תשס"ח - אורח י"ט כסלו באנטוורפן: הרב יהודה לייב שפירא
- דו"ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, אדר שני תשד"מ, בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ עדות לעובדת היותו תלמיד מובהק של ר' יואל הם דברי הרבי לר' יואל ביחידות בה הורה לו הרבי שבטרם כתיבת שאלות על שיחות הרבי עליו ללבן את הדברים עם מישהו נוסף, כשר' יואל השיב שהוא נוהג כך ולשאלת הרבי לזהותו השיב שמדובר בלייבל שפירא אמר הרבי בחיוך: "הוא תלמיד שלך, ובאופן טבעי יסכים איתך, צריך לדבר עם מישהו 'איפכא מסתברא'ניק' שיתווכח וידון". (ר' יואל סיפר זאת לרב שפירא מייד עם צאתו מהיחידות).
- שלום מגידמן, ר' יואל הנחיל לנו את הרבי, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2120 עמוד 44 (תשפ"ה)
- שלום מגידמן, ר' יואל הנחיל לנו את הרבי, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2120 עמוד 44 (תשפ"ה)
- ↑ חלק מהכרכים של הספר 'שערי ישיבה גדולה', בו נדפסים שיעוריו של הרב שפירא.
- ↑ ידיעה אודות ההוצאה לאור ותמונתו עם הספר.