לדלג לתוכן

שת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

שֵׁת הוא אישיות מהתנ"ך, הבן השלישי של אדם וחוה, ואחד משבעת הרועים.

תולדות חייו

שת נולד לאחר הירצחו של הבל על ידי אחיו קין, כאשר אדם היה בן 130 שנה, כלומר בשנת ק"ל לבריאת העולם.

שת נולד מהול[1].

הוא נמנה כאחד משבעת הרועים. הוא, יחד עם אדם הראשון ומתושלח מתוארים בגמרא כעומדים לימינו של דוד.

שת נקרא על שם ש:”כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן[2]”. כל האנושות שאחרי המבול היא מצאצאיו של שת.

שת חי 912 שנים.

בחסידות

שת הינו אחד משבעת הרועים[3], ועניינו הוא שמפרנס את נשמות ישראל.


שבעת הרועים
אדםשתמתושלחאברהםיעקבמשהדוד

הערות שוליים

  1. ילקוט שמעוני על ירמיהו רמז רס"א.
  2. בראשית, פרק ד', פסוק כ"ה.
  3. סוכה, נ"ב, ב'.