קליפת צרפת
עניינה קליפת צרפת היא: "לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כמו עניינה של קליפת סנחריב.
ענינה
במלחמה שנערכה בין רוסיה לצרפת היו כאלה שסברו שכדאי שצרפת תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל גשמיות בשפע אך אדמו"ר הזקן סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר רוסיה ינצח כי לטובת מצבם הרוחני של בני ישראל עדיף שרוסיה תנצח, וכשלונו:[1] "אם ינצח ב"פ (בונאפארט - שם המשפחה של נפוליון) יורבה העושר בישראל ויורם קרן ישראל, אבל יתפרדו ויתרחקו לבן של ישראל מאביהן שבשמים, ואם ינצח א' (אלכסנדר) אם כי יורבה העוני בישראל ויושפל קרן ישראל, אבל יתקשרו ויתחברו ויתעקדו לבן של ישראל לאביהן שבשמים".
הטעם לכך הי', כי צרפת (בראשות נפוליון) העמידה עצמה כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה. וקליפה זו של מלכות צרפת (ונפוליון) – שהיוותה את "תוקף הקליפה והדין הקשה" מחמת ה"גאות והתנשאות לתלות ולסמוך על כוחו וגבורתו כו' לומר כוחי ועוצם ידי ומסלק ההשגחה ואמונה ובטחון באלקים כו'" (בדוגמת קליפת סנחריב), וכפי שמבאר זאת אדמו"ר האמצעי[2] – לא היתה רק ענין זמני כו', אלא הדבר נוגע לכל הזמנים והדורות שלאחרי זה[3].
ראם גם
צרפת.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדה"ז, סי' ס"ד.
- ↑ אגרות- קודש אדמו"ר האמצעי סי' ח (ע' רלז ואילך).
- ↑ מתוך דבר מלכות וישב.