נחליאל

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
		אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

נחליאל
[[קובץ:|250px]] היישוב במבט מלמעלה
עיר	היישוב נחליאל, חבל בנימין
מדינה	ארץ ישראל
מייסדי הקהילה	הרב שמואל תעיזי
משפיע הקהילה	הרב משה יהודה שלום וויייס
מוסדות	תומכי תמימים נחליאל
ראו גם:
אישים בנחליאל

נחליאל הוא יישוב דתי במערב בנימין. מאז שנת תש"נ קיימת ביישוב קהילה חב"דית חשובה, ובעבר פעלה אף ישיבת תומכי תמימים במקום.

היסטוריה

היישוב הוקם בשנת תשד"מ על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל, והשתייך אליה.

בזמן הקמתה מנתה הקהילת היישוב כ-10 - 20 משפחות בלבד, ונשאה אופי חרדי לאומי ('תורני').

היישוב בנוי בפסגת הר בגובה 650 מטרים, ואף ניתן לראות את שפלת החוף ממנו. האוויר צח וצונן, היישוב בנוי בפסגת אחד ההרים בלב שטח יהודה ושומרון, בגובה 650 מטרים מעל פני הים ומשקיף על חבלי ארץ רחבים, ואף ניתן לראות ממנו את שפלת החוף - מאשדוד ועד חדרה. הדרכים המובילות אליו מטפסות על הרים מוריקים, וסובבות בינות לשיפולי הרים, עמקים וואדיות.

רב העיר היה הרב אוריאל חוברה ע"ה, שתמך רבות בקהילת ופעולות חב"ד ביישוב ואף עמד בראשות הישיבה.

קהילת חב"ד

בשנת תש"נ צץ רעיון נועז במוחו של הרב שמואל תעיזי, שהחליט לחפש מקום של תורה, יחד עם מקום בו יוכלו משפחות חב"דיות צעירות לקנות דירות ולחיות באיכות חיים מבלי שיפלו למעמסה כלכלית על הוריהם.

מחיריהן של דירות המגורים באזור השפלה היו בעלייה. הוא הבין כי בתים יחד עם איכות חיים במחיר השווה לכל נפש, יוכל למצוא רק ביהודה ושומרון. כשהגיע למסקנה הזאת החל 'לחרוש' את היישובים השונים ביש"ע, במטרה לבדוק ולהתרשם אם יש בסיס לרעיונו.

במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש. למרות היופי וההדר של היישוב, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא להתגורר במקום. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, איכות חיים נדירה ומקום מרהיב עין - במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, ירושלים ותל אביב.

הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב. אין צורך לומר שהרעיון התקבל אצלם בהתלהבות רבה.

לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: "יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא".

בעקבות עידודו של הרבי וההוראה למהר את העניין ('הזמן גרמא'), נפתח באופן מיידי רישום לישיבה קטנה ביישוב, שקמה כעבור חודש ימים בלבד.

עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי.

ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, ובשביל כל דבר קטן היה צורך ליסוע מרחק רב ליישובים הסמוכים.

ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה ביישוב, שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית.

עם השנים הפך היישוב לאבן שואבת לקהילות חרדיות ותורניות רבות, ואף נפתחו בו גנים, ישיבות ומוסדות חינוך שונים.

בשכונת 'גבעת מנחם' ביישוב, נבנה בית כנסת חב"ד. בעקבות סיבוכים עם הרשויות והתנכלותן לקהילה בטענה שהבניה איננה חוקית, הרסו את בית הכנסת באכזריות, וחיללו את כבוד ספרי הקודש, ארון הקודש וספר התורה. חרף זאת, נבנה בית הכנסת מחדש, ונהרס שוב, כך חמש פעמים. במהלך הפרשייה שצברה פרסום רב, קרא הרב שלום דובער וולפא שלא להרוס את בית הכנסת, והתבטא לגביו ש'אם יהרס שוב, מרה תהיה אחריתו".

מיקירי היישוב היה ר' צפריר וולנר ע"ה, שחינך בישיבה ונספה באופן טראגי בשיטפון בדרכו ליישוב.

ישיבת תומכי תמימים

ערך מורחב – תומכי תמימים נחליאל

כאמור, מייד עם הקמת הקהילה נפתחה במקום ישיבה, שהיוותה את מרכז ועוגן היישוב החב"די, ונועדה למקום עבודה למתגוררים בו.

הישיבה נשאה אופי מיוחד וראשון מסוגו, שנועד להוות בית גידול חסידי וירא שמיים המותאם לבחורים חב"דיים שהתקשו במסגרות הרגילות באותה תקופה, בעזרת שיטת חינוך ייחודית ונוף ואווירת היישוב הייחודי עצמם.