מאיר מפיקוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מאיר מפיקוב נולד לאביו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מתלמידי המגיד ממזריטש.

בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי אליעזר הלוי, ראש הישיבה בפינסק, שהיה מיוחס גדול. חותנו היה רבי רבי ישראל איסר אבדק"ק פינסק, חתנו של מחבר המהדורא בתרא על המהרש"א, שהיה גם חתנו של המהרש"א. הוא היה גם מצד אחר מנכדי המהרש"ל. רבי אליעזר הלוי היה מתפלל בשטיבל אחד עם רבי שלמה קרלין, והיו מחלקים ביניהם את תפילות השבת. הוא היה גם ידידו הקרוב של מחותנו רבי לוי יצחק. רבי אהרן הגדול מקרלין היה אומר שכאשר אליהו הנביא בא ביום השוק, הוא מבקר אצלו או אצל רבי אליעזר הלוי.[1]

רבי מאיר היה ידוע כגאון גדול, וחידושים רבים שלו על התורה ועל הש"ס נדפסו בספרו "כתר תורה".

מחותנו של האדמו"ר הזקן

הוא היה מחותנו של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי נישאה לבנו של רבי מאיר, הרב אליעזר דרבמיקר.

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובשבת פ' נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בזלאבין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בזלובין. היה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיצ'וב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

רבי מאיר נפטר עוד בחיי אביו, ואדמו"ר הזקן שלח מכתב תנחומין לאביו[2]

הערות שוליים