משתמש:חיים כ./טיוטה אגרת הגאולה
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אגרת הגאולה הידועה בשם אגרת הגאולה לבעש"ט[1], היא מכתב שכתב רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" [2](מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם[3].
האגרת היא מסמך מכונן בחסידות חב"ד, המהווה אבן יסוד לשיטתה הדוגלת בהפצת תורת החסידות כהכנה לגאולה השלימה[4].
תולדות האגרת
אגרת זו ייחודית כמסמך היחיד שבו הבעש"ט מתאר באריכות גדולה חזיונות מעליית הנשמה, בשונה מרוב תורתו שלא הועברה באופן ישיר, אלא רק בקיצור ובעל פה על ידי תלמידיו[5].
האגרת נכתבה פעמיים: הראשונה נשלחה דרך תלמידו רבי יהודה אריה ליב המוכיח מפולנאה, אך לא הגיעה ליעדה. השנייה, נשלחה דרך תלמידו רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה, אך גם היא לא הגיעה ליעדה. לבסוף, רבי יעקב יוסף (בעל ה"תולדות יעקב יוסף") הדפיס את האגרת השנייה בספרו בן פורת יוסף בשנת תקמ"א (1781), מה שהעניק לה תוקף וחשיבות[6]. האגרת השנייה כוללת תוספות, כגון עליית נשמה משנת תק"י, ועוד.
נוסחאות האגרות
קיימות שלוש נוסחאות עיקריות:
- נוסח בן פורת יוסף (תקמ"א) – הנוסח הראשון שנדפס על ידי ה"תולדות יעקב יוסף".
- נוסח תרפ"ג – נדפס בספר "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" מאת הרב דוד פרענקיל בלבוב, עם תוספות והשמטות, ועורר מחלוקת בין החוקרים[7].
- נוסח תקל"ו – כתב יד שהתגלה מאוחר יותר, הכולל תיאור עליית נשמה נוספת.
הרב יהושע מונדשיין משווה בספרו שבחי הבעש"ט בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף[8].
חשיבות האגרת והפגישה עם המשיח
| ערך מורחב – הפצת המעיינות חוצה |
האגרת היא מסמך מרכזי בחסידות, ובמיוחד בחסידות חב"ד, בשל תיאור עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה הגיע להיכל המשיח[9]. הוא ראה את המשיח מלמד תורה עם התנאים, הצדיקים ושבעת הרועים, וחזה שמחה גדולה שסיבתה לא הובררה[10]. הבעש"ט שאל "אימת אתי מר", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה." הבעש"ט הביע צער על משך הזמן הנדרש, אך למד שלוש סגולות ושלושה שמות קדושים, שלא הורשה לגלות.
הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה[11]. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר בן פורת יוסף על ידי בעל התולדות יעקב יוסף, והתפשטה בקהילות ישראל[12]. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה בדגל מחנה אפרים[13], ורבי אורי מסטרליסק למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה[14]. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה[15].
תוכן האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף
1. צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים שנשכחו. 2. עליית נשמה בתק"ז, שבה ראה רשעים ששבו בתשובה ועלו לגן עדן. 3. נשמות ביקשו עזרה, והבעש"ט ראה קטרוגים של הסטרא אחרא. 4. בקשה מאחיה השילוני ללוותו בעליית נשמה יוצאת דופן. 5. בהיכל המשיח ראה שמחה גדולה ושאל על ביאת המשיח. 6. תפילה על קהילות סיבטובקע ודונאוויץ שסבלו מאסונות. 7. עליית נשמה בתק"י, שבה ראה קטרוגים שלא ניתן לבטלם. 8. הזכרת מעלת רבי משה אפרים, בעל דגל מחנה אפרים.
ויוכר טובך בעולם
בחלק מהנוסחאות מופיע הביטוי "ויוכר טובך בעולם", שנתפס בחב"ד כהנחיה להפיץ את תורת הבעש"ט ואת דרכם של אדמו"רי חב"ד[16].
מחלוקות סביב פרשנות האגרת
חלק טענו כי המונח "יחודים" מרמז על לימוד קבלה (כגון תורת הרמח"ל או הגר"א) ולא רק תורת חב"ד[17]. הרבי מליובאוויטש השיב כי: 1. הפצת המעיינות ויחודים הם עניינים נפרדים. 2. יחודים מושגים בסגולות, בעוד הפצת המעיינות דורשת פעולה ממשית. 3. ספרי קבלה אינם נכללים ב"מעיינותיך" של הבעש"ט[18].
ניגון האגרת
הניגון החב"די ניגון אימתי קאתי מר מבוסס על הדו-שיח בין הבעש"ט למשיח[19].
קישורים חיצוניים
- הרב טוביה בלוי, ראיון לבית משיח: הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח
- מערכת החייל, אגרת עליית הנשמה, בטאון 'החייל', גיליון 43, עמ' 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב שמעון וייצהנדלר
הערות שוליים
- ↑ ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט
- ↑ כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",
- ↑ על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
- ↑ באגרת מבואר שמהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה, ודרך זו מיושמת בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד. כנ"ל בפנים
- ↑ בלשון אדמו"ר הזקן בתניא, אגרת הקודש כ"ה: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)".
- ↑ הבעש"ט הביע צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.
- ↑ אברהם חיים רובינשטיין טען כי הנוסח מזויף (סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט); מרדכי שרגא באומינגר סבר כי זהו כתב יד אותנטי, מכיוון שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. (סיני כרך עא, עמ' רמח-רסט).
- ↑ ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.
- ↑ הבעש"ט כתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."
- ↑ הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.
- ↑ הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.
- ↑ בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".
- ↑ פרשת בשלח.
- ↑ אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.
- ↑ כפי שמפורט בערך הפצת המעיינות וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.
- ↑ חסידים התוועדו על כך שיש להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט. ראו הפצת המעיינות.
- ↑ ראה לקוטי תורה שלח מג,ב; הערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33.
- ↑ ראה אגרת הרבי, כב סיון (?).
- ↑ לשון האגרת היא "אימת אתי מר".