תהלים קכ"ד

תהלים קכד שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד לוּלֵי ה'
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל. ב לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ-בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם. ג אֲזַי, חַיִּים בְּלָעוּנוּ - בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. ד אֲזַי, הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ - נַחְלָה, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ. ה אֲזַי, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ - הַמַּיִם, הַזֵּידוֹנִים. ו בָּרוּךְ ה' - שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף, לְשִׁנֵּיהֶם. ז נַפְשֵׁנוּ - כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה, מִפַּח יוֹקְשִׁים: הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ. ח עֶזְרֵנוּ, בְּשֵׁם ה' - עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד לוּלֵי ה'" הוא מזמור קכ"ד (הפרק ה-124) בספר תהלים. פרק זה נכלל בתפילת שחרית של שבת ובו הודאה לה' על הצלה מהצרות ומהגלות.

מזמור זה הוא החמישי ב-15 פרקי 'שיר המעלות'.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקכ"ד ביום ההולדת ה-123, ועד ליום ההולדת ה-124.