תהלים קכ"ד

תהלים קכד שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד לוּלֵי ה'
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל. ב לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ-בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם. ג אֲזַי, חַיִּים בְּלָעוּנוּ - בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. ד אֲזַי, הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ - נַחְלָה, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ. ה אֲזַי, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ - הַמַּיִם, הַזֵּידוֹנִים. ו בָּרוּךְ ה' - שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף, לְשִׁנֵּיהֶם. ז נַפְשֵׁנוּ - כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה, מִפַּח יוֹקְשִׁים: הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ. ח עֶזְרֵנוּ, בְּשֵׁם ה' - עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי" הוא מזמור קכ"ג (הפרק ה-123) בספר תהלים. פרק זה נכלל בתפילת שחרית של שבת והוא כולל קינה על אריכות הגלות.

מזמור זה הוא הרביעי ב-15 פרקי 'שיר המעלות'.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקכ"ג ביום ההולדת ה-122, ועד ליום ההולדת ה-123.