רבי אברהם אבן עזרא
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה מתמשכת
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.
תולדות חייו
רבי אברהם אבן עזרא נולד בעיר טודלה (או טולדו) שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף למצרים.
היה מיודד עם רבי יהודה הלוי, ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.
מקובל שהיה מיודד עם הרמב"ם.
היה חסר מזל מבחינה כלכלית, ובכל עסק שעסק נחל הפסד. בשיר מסוים התבטא על עצמו:
'גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי;
'לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי
'אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי;
'לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי
חיבוריו ושיריו
רבי אברהם חיבר פירוש לתורה ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט[1] והדקדוק.
בשיחות הרבי על פירוש רש"י מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.
בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים.
רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח.
פטירתו
זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.
אולם בספר 'שערי תשובה'[2] כותב אדמו"ר האמצעי: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]" והעיר על זה הרבי[3]: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.
בהזדמנות אחרת ציין הרבי[4]:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=בתורת החסידות], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".
ובהתייחסות נוספת[5]: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".
ראו גם
- הפיוט צמאה נפשי שחיבר
לקריאה נוספת
- התקשרות | 710 רבי אברהם אבן עזרא באתר צא"ח
- מפרש וחד חידות בחב"ד אונליין
- ↑ "האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"
- ↑ חלק א' סוף פ"ה
- ↑ 'אגרות קודש' כרך יו"ד עמ' קסט
- ↑ שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392
- ↑ יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234
