לדלג לתוכן

רבי אברהם אבן עזרא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה מתמשכת

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.

תולדות חייו

רבי אברהם אבן עזרא נולד בעיר טודלה (או טולדו) שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי, בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה ובהמשך הגיע אף למצרים.

היה מיודד עם רבי יהודה הלוי, ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.

מקובל שהיה מיודד עם הרמב"ם.

היה חסר מזל מבחינה כלכלית, ובכל עסק שעסק נחל הפסד. בשיר מסוים התבטא על עצמו:

'גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי;

'לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי

'אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי;

'לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי

חיבוריו

רבי אברהם חיבר פירוש לתורה ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט[1] והדקדוק.

בשיחות הרבי על פירוש רש"י מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.

בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ופיוטים רבים המושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח.

פטירתו

זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.

אך בספר 'שערי תשובה'[2] כותב אדמו"ר האמצעי: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו מסרו נפשם על קה"ש" והעיר על זה הרבי[3]: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.

בהזדמנות אחרת ציין הרבי:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=בתורת החסידות], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".

ובהתייחסות נוספת[4]: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות"

ראו גם

הפיוט צמאה נפשי שחיבר

לקריאה נוספת

  1. "האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"
  2. חלק א' סוף פ"ה
  3. 'אגרות קודש' כרך יו"ד עמ' קסט
  4. יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.