בחינה

בלשון הקבלה קוראים למדריגות מסוימות שבם "בחינה", למשל, אומרים בחינת הכתר, בחינת החכמה, בחינת החסד.

פירוש המילה

הטעם שקוראים את הספירות, למשל בשם "בחינה", היא, כי אין להם התחלקות גשמי כמו התחלקות של החמש אצבעות היד. כי באמת למעלה הכל נושא אחד, מכיוון שאיהו וחיוהי וגרמוהי חד, האורות והכלים הכל אחד.

הכול נושא אחד, רק שכלול מכך וכך כוחות, כמו כוח החכמה, כוח החסד. אבל זו לא התחלקות לחלקים ממש. רק כמו למשל שבחתיכת כסף אומרים שיש בו כך וכך בחינות כסף וכך וכך בחינות סיגים, שאין הם ממש נחלקים, כי הכל גוש וחתיכה אחת.

ולכן נקראים בשם "בחינה".

ומכיוון שאין התחלקות ממש, רק כך וכך כוחות, וכולם בעצם אחד, לכן, יכול גם להיות גם שיהיו בחינת אין קץ ממש.

הערות שוליים

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.