אדמו"ר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אדמו"ר הינו תואר של מנהיג העומד בראש העדה להשפיע להם שפע גשמי ורוחני, להדריכם בדרכי ה' ולהעלותם ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בקב"ה, והוא הנקרא נשיא בישראל.

רבי הינו נשמה כללית ובו כלולים נשמות כל ישראל והחיות לכולם נמשכת על ידו. כשם שאדם לא יכול להתקיים ללא ראש, כך עם ישראל איננו יכול לחיות ללא 'רבי' - שהוא המשה רבינו שישנו בכל דור.

אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו) שונה מרב במשמעותו המקובלת. הרב - ענינו רק לספק מידע בתורה והלכותיה, והרי זו השפעה חיצונית בלבד ביחס לעצמותו של הרב. ומשום כך, אם אין התלמיד כלי מתאים לקבלת המסר של הרב, לא יועיל לו מאומה, כגון אם אין לתלמיד שכל וכשרונות לקלוט את שכל התורה שלמדו הרב, או אם אין הוא רוצה לקיים את המצוות שלמד, אין הרב יכול לעזור לו, אבל השפעתו של רבי היא השפעה רוחנית הבאה מנשמתו, וחודרת לתוך נשמתו של המקושר אליו.

דרגות שונות

גם בין האדמו"רים והשפעותיהם ישנן דרגות שונות.

דרגת "ראש וקצין"

יש מי שמצד מדריגת נשמתו הוא שוה - או קרוב בערכו - לבני העדה הקשורים אליו, ואין בנשמתו מעלה מיוחדת לגבי שאר יהודים, אלא מכיון שעוסק בתורה ובמעשים טובים - מתלקטים אליו אנשים שונים ומכתירים אותו עליהם ל"ראש ולקצין" ומתקשרים אליו בכתב התקשרות, כדי לדבק בו ובתורתו ולקבל ברכתו, והוא עצמו - להיותו ירא שמים ותלמיד חכם, משפיע לטובה ומחנך את מקושריו ביראת ה'.

ומכיון ש"קול המון כקול שדי", הרי כשצבור מישראל מכתירים מאן-דהוא למלך, ומאן מלכי - רבנן, הריהו מקבל השראה עילאית וכוחות עליונים, עד שהשפעתו וברכותיו פועלות את פעולתן, הן בגלל כח הציבור שמיצג, והן מצד גודל מעלת רוחניות עבודתו את ה' בתורה ומצוות.

דרגת "ראש ומוח"

יש מי שנשמתו גבוהה יותר משאר בני אדם, היינו משרש גבוה ומעולם עליון יותר משאר בני אדם, ואילו נשמות מקושריו הן בבחינת ניצוצות מנשמתו הכללית.

נשמות גבוהות אלו הן בבחינת "ראש ומוח" לגבי נשמות שאר בית ישראל, כי החיות של שאר בני ישראל, היא מהצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם, והם המספקים מזון רוחני לכל אחד ואחד לפי ערכו.

ואף על פי שאינה נשמה כללית של כלל ישראל, אלא רק של בני עדתו הנלווים אליו, מכל מקום השפעתו גדולה וחזקה יותר על צאן מרעיתו - מהשפעת איש רגיל שנתמנה על ידי הציבור להיות להם ל"ראש וקצין", היינו, מנהיג רוחני שמנויו בא רק מכח הציבור שמינהו. היות והיא נובעת מגודל מעלת נשמתו, שהיא בעלת משקל גדול יותר בהשפעה - ממשקל ההשפעה - בגין פעולותיו הטובות בתורה ומצוות.

אולם אף על פי כן, מכיון שאין נשמתו כללית לכלל ישראל, אלא רק לבני עדה מסויימת, הנה אף שהשפעתו נובעת ממעלת נשמתו, ולא רק ממעלת-רוחניות עבודתו בתורה ומצוות, מכל מקום אין השפעתו נובעת מעצם פנימיות נשמתו, אלא מחיצוניותה בלבד. זאת אומרת שאף על פי שהוא עצמו צדיק גדול הדבק בה' במדריגה נעלית, ומקבל שפע אלקי גדול, אבל השפעתו למקושריו היא פחותה וחיצונית - ביחס לפנימיות עצמו, וממדריגה נמוכה ממדריגת עצמו.

ולכן אינה דומה כלל מעלת ההשפעה שמקבלים ממנו מקושריו - גם הנעלים ביותר - למעלת האדמו"ר עצמו.

מדרגת רבי

ג) המדריגה והמעלה הגבוהה ביותר בנשיאות היא מעלת רעיא מהימנא - משה רבינו - הראשון שתוארו "רבי".

נשמתו היא נשמה מעולם האצילות מהמדריגה הגבוהה ביותר, והיא נשמה כללית הכוללת את כל ישראל, והוא הנבחר מכל המין האנושי להיות הממוצע המחבר את כל ישראל אל הקב"ה, ועל-ידם הוא מעלה את כל הבריאה וההויה הקיימת, להיות כרצון ה'.

ממוצע המחבר - צריך שיהיה בו משני הקצוות שאותם הוא עשוי לחבר, ובו הם מתחברים ואף מתאחדים. ועוד זאת, דמכיון שהוא מחבר את שני הקצוות, שהם הפכיים ומנוגדים בענינם, לפי שכל אחד מהם מוגבל ומוגדר בגידרו, הרי מובן מזה שהוא - המחברם - אינו מוגבל בהגבלותיהם, והוא למעלה משניהם.

זאת אומרת, לא רק למעלה מישראל, אלא למעלה גם מהבחינה והמדריגה בעולם האצילות.

כך גם משה רבנו וכל העומד במקומו - הרי הוא דבק בה' - במהותו ועצמותו ית', ומאידך, הריהו מתאחד עם כלל ישראל באחדות מוחלטת, להיותו אוהב ישראל באמת, ולכן בו (במשה) ועל-ידו, הם מתאחדים כאחד, דישראל וקוב"ה כולא חד.

מעמדו של משה רבינו הוא שהוא - ממוצע המחבר, שמחבר ומקשר נשמות ישראל בה', ועל-ידם מקשר את כל הבריאה אל ה'. וכמ"ש: "אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה' וגו'".

וכן בכל דור ודור - "אתפשטותא דמשה בכל דור ודור", שיורדין ניצוצין מנשמתו של משה רבנו, ניצוצין אשר יש בהם מן העצם, ומתלבשין בגוף ובנפש של חכמי הדור ללמד דעת את העם. והם כל צדיקי הדורות, נשיאי ומלכי ישראל, העומדים במקום משה רבנו, ודבקים ומאוחדים בה' כמוהו, וכל הדבק בהם - דבק בשכינה.

תפקידו העיקרי של האדמו"ר

במהלך משפט הספרים נדרש הרבי להגדיר מהי מהותו של "רבי", כדי שגם השופט הגוי יבין מהו רבי, ומהו תפקידו העיקרי.

בפתק נדיר שכתב הרבי באותה תקופה, מגדיר הרבי באותיות ברורות מהו תפקידם של אדמו"רי חב"ד, וקובע כי עיקר שליחותו הנפשית של האדמו"ר היא לנהל ולעודד את עדת החסידים, ולהראות בזה דוגמא חיה עד כדי מסירות נפש בפועל. רק לאחר זה, באים חייו הפרטיים של האדמו"ר, אך בשום פנים ואופן לא ייתכן שחייו הפרטיים של האדמו"ר יסיטו אותו מתפקידו העיקרי. תבנית:מבט