אורות פשוטים

שיטת הריקאנטי {{הערה|בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"א</ref> באורות דאצילות הוא שהם פשוטים. תואר ספירות (בהע"ס) דאצילות קאי רק על הכלים דספירות והאור שלהם הוא פשוט לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה). הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש.

שיטת זו מתאימה לשיטת המהר"ל שחולק על ההרמב"ם שסובר שהוא המדע היודע והידוע.

מהמעלות בשיטה זו: מה שהקב"ה יודע הכל בורא הכל ה"ז רק בכלים וממילא אין בו יתברך שום שינוי מהתנהלות הנבראים. מהחסרונות בשיטה זו: נראה קצת כאילו עזב הוי' את הארץ ח"ו וכאילו התנהלות הנבראים הוא ע"י דבר אחר זולתו יתברך.

תיווך הרמ"ק והאריז"ל

בפרדס {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מהרמ"ק משמע שסובר שהאורות מצויירים כי לשונו משמע שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שהאורות פשוטים והמשכת הקו הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).

הוכחות שרמ"ק נוטה לאורות פשוטים

א. מביא {{הערה|שער עצו"כ ח"ד</ref> המשל דמים הנמצאים בכלי מגוונת. מזה מובן שהם פשוטים.

ב. "הרמ"ק {{הערה|ראה הגהות לפתח אליהו</ref> לא ידע מענין הצמצום." ומכיון שהאורות דבוקים במקורם אין לומר שאינם פשוטים.

התיווך

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך האריז"ל {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של הריקאנטי (והמהר"ל) שהאורות פשוטים להשיטה של המערכת (והרמב"ם שהאורות מצויירים): ספירות הם גם האורות וגם הכלים שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל הכלי ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא פשוט לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא שהריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)

כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה שאורות מצויירים

החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל

לפי האריז"ל הכלים הם אלוקות (ולא נברא כיש מאין) לפי שנמשכים מהרשימו, וגם נמשכים הם ע"י התעבות האור לאחר הצמצום נמצא שהוא דומה בפרט זה לשיטת המערכת שהכלים הם אלקות ממש ובפרט שני להרקנטי שהכלים אינם נאצלים מהאור עצמו.

משלים

מים הנמצאים בכלי מגוונת

הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי.

ביחס לבי"ע

ידיעת והתעסקות אלוקות בנבראים אינו מצד האור אלא הכלים. מובן, א"כ, שההתנהגות הוא כעין מלך שצוה לעבדיו והוא עצמו אינו מתעסק בזה (לפי תיווך הרמ"ק והאריז"ל ראה אורות מצויירים).

אור
אור אין סוף
אור · אור אין סוף - המושג · אור אין סוף - מדריגות שבו · אור אין סוף - ספירות שבו · אור אין סוף - קוים שבו · אור אין סוף - הרמז למציאותו בחז"ל · אור אין סוף - הרצון לעולמות שבו
המאורות, ומקורות אור
אור החמה · אור הלבנה · אור הכוכבים · אור האבוקה ·אור הנר ·אור היום · אור שבעת הימים
עניינים שונים באור (לפי א-ב)
אור (בהירות) · אור בהיר · אור הדולק · אור הכלול · אור המאיר · אור הסובב ואור הממלא · אור הסובב כל עלמין · אור הממלא כל עלמין · אור המשפיע ואור המקבל · אור המשפיע · אור המתנוצץ · אור הנכפל · אור המתפשט · אור הנשמה דבי"ע · אור העולה על כולנה · אור הקו · אור השורף · אור השחר · אור זרוע לצדיק · אור חדש · אור הוי' · אור ישר · אור חוזר · אור ישראל · אור מים רקיע · אור מקיף · אור "נוגה" · אור עולם · אור פניך · אורות פשוטים · אור פנימי · אור קדמאה · אור קדמון · אור של תולדה · אור שנברא ביום הראשון · אורה של ירושלים · אורות שנבראו קודם בריאת העולם · אורו של משיח
אור ביחס לעניין אחר
אור - ביחס לאויר · אור - ביחס להארה · אור - ביחס לאורה · אור - ביחס לחושך · אור - ביחס לחיות · אור - ביחס ליום · אור - ביחס לכח · אורות דספירות - ביחס לכלים · אור - ביחס לרז · אור - ביחס לשלמה · אור - ביחס לשם · אור - ביחס לשמים · אור - ביחס לשפע · אורה - ביחס לששון ויקר · אורות דספירות - פשיטותם וציורם
שונות
אור השמש בשמש · אור וזיו · אור חיות וכח · אור לארבעה עשר · אור מים רקיע · אורות מתחלפים · התעבות האורות · ביטול האור למאור