שמשון סטאק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־04:04, 6 בנובמבר 2024 מאת 71.167.233.141 (שיחה) (←‏תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב סטאק עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים עם הקופה של חברת שמחת שבת ויום טוב כאשר הרבי מבטא את יחסו המיוחד לקופה באמצעות תרומה לקופה ב-2 הידיים

ר' שמשון הכהן סטאק[1] (נהגה: Shimshon Stock, תרפ"ט-י"ד אדר תשס"ז), היה איש חסד, מעסקני קראון הייטס, מנהל קרן חברת שמחת שבת ויום טוב, שעסק גם בשידוכים, ייעוץ בשלום בית, ובשמירה על ההאיחזות היהודית בשכונת קראון הייטס, ובפעולות נוספות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בניו יורק בשנת תרפ"ט לאביו ר' יעקב אפרים סטאק ולאמו מרת פייגא, במשפחה שומרת תורה ומצוות, ובעקבות אחיו הגדול הרב ישראל סטאק שלמד בישיבת תורה ודעת והתקרב לחסידות על ידי הרב ישראל ג'ייקובסון, הצטרף גם הוא לקהילה החסידית החמימה שהתנהלה אז כמשפחה מצומצמת, ובעודו ילד נהג להשתתף בהתוועדויות החסידיות והיה יושב על ברכיו של הרב ג'ייקובסון שקירב אותו.

בגיל בר מצווה הוא נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שם למד לצד חבריו חיים אהרון קופרמן, וילנסקי, מנדל ברטפילד והאחים מרדכי וזליג שרפשטיין, ועוד.

כאשר אביו התלונן בפני הרבי עוד בשנים שקודם הנשיאות על השובבות של בנו, השיב לו הרבי: "אני מבטיח לך שילדיו יהיו שומרי תורה ומצוות[2], נכדיו יהיו שומרי תורה ומצוות, וניניו יהיו שומרי תורה ומצוות"[3].

בעודו בחור בן חמש עשרה, זכה במשך שישה שבועות ברציפות ללמוד עם הרבי בחברותא בזאל הקטן מידי ליל שישי במשך חצי שעה[4], וכן זכה לקירובים רבים נוספים מהרבי לאורך השנים.

זמן קצר לאחר שהרבי עלה לכס הנשיאות ניצל את היחס הקרוב לו זכה מהרבי, והפגיש ידיד שהיה לו בן בגיל בר מצווה עם הרבי, והרבי שוחח עם הילד מה ביכולתו להפיק מהתבוננות במשחק הבייסבול אותו הוא ואביו אוהדים, עבור קיום התורה ומצוות.

בשנת תש"ז התייתם מאמו, וביחידות שזכה לאחר מכן אצל אדמו"ר הריי"צ התייעץ האם לנסוע לארץ ישראל לביקור, והרבי שלל את הרעיון והסביר שלא כדאי להשאיר כעת את אביו לבד, וכעבור זמן התברר שבכך נחכסך לו עוול רב היות והאוניה בת תכנן לנסוע (אלטלנה) הייתה אונייה שהבריחה נשק רב לתוך הארץ ולאחר שהנוסעיםם הורדו ממנה - הופצצה האוניה על מפקדיה.

בשנת תשי"א התחתן עם רעייתו הגברת מרתה (מאטיל) בת הרב בנציון סוקוליק, מבוגרי תומכי תמימים בליובאוויטש (וידידו הטוב של הרב ישראל ג'ייקובסון שקירב את משפחת סטאק לחסידות חב"ד)[5].

לאחר החתונה פתח לפרנסתו חנות בשדרות בלייק, במזרח ניו יורק. כאשר המסחר לא הצליח וכתבו על כך לרבי, הורה הרבי שהאשה תקפיד לשים פאה.

כאשר נכנס ליחידות אצל הרבי בשנת תשכ"א וביקש ברכה עבור בנו שיהיה חסיד ירא שמים ולמדן, השיב הרבי שהילד לא יכול לעשות זאת לבד, והוא צריך לראות מהאבא דוגמא חיה‎. ביחידות אחרת לאחר שהרבי בחן את ילדיו על חומר הלימודים שלהם, קם הרבי ממקומו ושאלו: האם ניתן לבחון אותו עצמו. כשהשיב בשלילה, דחק בו הרבי לקבוע לימוד מסודר, ואכן בעקבות הוראת הרבי החל לקבוע עיתים לתורה.

זכה לאורך השנים ליחידויות רבות אצל הרבי, וכשהזדמן, היה מביא יחד עמו ליחידויות אנשים נוספים ששהו אצלו, וזכה ליחס קרוב ומיוחד מהרבי.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר בתור אברך צעיר החל לעסוק במציאת שידוכים לבחורים ונערות, ופעמים רבות ביקש מהרבי הצלחה לשידוכים שעושה, ולאורך השנים זכה להיות שותף בלמעלה משלוש מאות שידוכים.

בנוסף, שימש גם כיועץ נישואין, והעניק הדרכה לחתנים וכלום רבות, ואף העביר הרצאות פומביות בנושאי שלום בית, זוגיות וחיי הנישואין, ופירסם מאמרים בנושא בעיתונים שהתפרסמו בקהילת חב"ד בקראון הייטס[6].

במקביל לעבודתו, אימץ לאורך השנים משפחות רבות שנפגעו בטרגדיות שונות, וגייס כספים על מנת להעמיד אותם על הרגליים במטרה שלא יצטרכו כל הזמן להיתמך ולבקש עזרה מאחרים.

בעת הבריחה הגדולה מקראון הייטס, היה חבר בועד הפועל שעסק בשמירה על גבולות השכונה, רכישת בתים, וניהול תעמולה לחיזוק צביון השכונה ושמירה על אופי האוכלוסייה המרכיבה אותה.

בשנת תשל"ח נכנס לקריאת הרבי והקים את ארגון חברת שמחת שבת ויום טוב, שפעל לסיוע למשפחות מעוטות יכולת בהוצאות הגדולות של שבתות ומועדי ישראל.

במשך השנים הפך לאייקון כאשר בכל הזדמנות היה ניתן לראות אותו מסתובב עם הקופה הגדולה ומעודד את העוברים ושבים לתרום עבור הקרן, והמשיך לעסוק בכך במשך שלושים שנה רצופות גם בגיל מבוגר וגם כאשר היה מטופל בבעיות רפואיות משל עצמו.

היחס הקרוב לו זכה מהרבי, היה גם בכיוון ההפוך כאשר נתן ביטוי מוחשי לאהבה שחש לרבי. במהלך חלוקת הדולרים לאחר כ"ח ניסן תנש"א אמר לרבי: "רבי אנחנו צריכים אותך, תשמור על עצמך אתה היחיד שיש לנו", וכאשר הרבי הגיב שיש לו גם הקדוש ברוך הוא, השיב: "אבל איתו אני לא יכול לדבר כפי שאני מדבר איתכם". במהלך המעמד המפורסם שהרבי עמד בחג הסוכות תשנ"ב במשך שבע שעות והעניק בעצמו לחסידים את הד' מינים לברך עליהם, היה היחיד שהעז והציע לרבי לשבת.

בשנותיו האחרונות סבל ממספר בעיות בריאותיות, ושבוע לפני פטירתו לקה בהתקף לב, ולאחר שהרופאים לא הצליחו לייצב את המצב, נפטר בחג הפורים תשס"ז בגיל 78, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תמי הולצמן, תיעוד מפעלי החסד ואבני דרך בחיי הרב שמשון סטאק, שבועון בית משיח גיליון 1431 סוכות תשפ"ה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שטאק.
  2. בשפת המקור: "פרום".
  3. כאשר אביו הגיב ואמר לרבי: "אבל לא אמרת כלום על שמשון", הרבי צחק.
  4. בעקבות מאורע בו תכנן לצאת עם חבר למקום מסויים, וחברו התבקש להגיש את הארוחות לאדמו"ר הריי"צ ובינתיים הרבי קרא לשמשון לשבת וללמוד עמו.
  5. הרב בן ציון זכה לארח את אדמו"ר הריי"צ בעת מסעו הראשון לארצות הברית, ובפעם השניה כאשר הגיע לארצות הברית ונעזר בכסא גלגלים, הרב בן ציון שהיה בעל כח פיזי רב הרים את הרבי בירידה מהאניה, הכניס אותו למכוניתו והסיע את הרבי ליעדו (בסרטון "אמריקה אינה שונה", ניתן לראות את ר' בנציון חובש כובע קש לבן).
  6. אחת העצות שנהג להשתמש בה רבות היתה: "המילה בת ארבע אותיות שמביאה לחיים טובים היא joob. צא ותמצא עבודה טובה".