צבי מאיר שטיינמץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:19, 3 בנובמבר 2024 מאת זלמנובקראון (שיחה | תרומות) (←‏קישורים חיצוניים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' צבי מאיר שטיינמץ

הרב צבי מאיר שטיינמץ (שם העט: "צבי יאיר") (ה' ניסן תרע"ה - י"ב אלול תשס"ה) היה חסיד חב"ד ומשורר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עובר אצל הרבי במעמד חלוקת לעקאח

שנות צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר בודפשט, הונגריה וגדל בכפר בריסטער ברוסיה הקרפטית על גבול גאליציה. אביו, שלמה דב שטיינמץ (במקור פרל), היה סוחר אמיד וחסיד אוטיניא. אימו, לאה גיטל (לבית שטיינמץ), הייתה חסידת דולינא, וסביה, ר' הערש (צבי) מאיר שטיינמץ, היה ממייסדי חסידות זו. ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו תורה, הליכות ודרך ארץ.

כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות חודש ניסן, חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות התפילה.

בהמשך שלחו אביו ללמוד בישיבה הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. כשבגר, החל לנהוג כ'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם לימודי חול (מדעים ועוד).

עם הרבי במעמד חלוקת כוס של ברכה

כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר.

בסיון ת"ש התחתן עם מרת דבורה אייזנברג מדברצן, הונגריה, ביתו של ר' הערש אייזנברג, ממנהיגי הקהילה החסידית בעיר, ופרומט מינדל (לבית ארנברג), שניהם ילידי העיר גארליץ שבגליציה (כיום בפולין).

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניסי ניסים הוא, אישתו, בנותיו, הוריו ושש מתוך שבע אחיותיו שרדו את השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה, התגורר בבודפשט שלוש שנים ואחרי עליית הקומוניסטים לשלטון עבר לווינה, ובשנת תשי"ב היגר משם לארצות הברית. בתחילה הוא התמודד רבות עם בעיות הגירה וקשיי פרנסה, אך הבטיח לעצמו להשתקע במקום ולהצליח, על מנת להבטיח לילדיו חינוך יהודי.

זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו הרב ישראל ג'ייקובסון והציע לו לעבוד במוסד החינוכי "בית רבקה (קראון הייטס)" בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'יחידות' לרבי כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב"בית רבקה" חשפה אותו לחומר לימודי חב"די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה.

במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. לאחר שחשש שכתיבת שירים הינה "ביטול תורה", הרבי ביטול זאת בתוקף באומרו: "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך"... באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'".

במשך הזמן החל להגיע בקביעות להתוועדויותיו של הרבי.

את כל ענייני ההשקפה והאמונה שהטרידו אותו במשך שנים ארוכות, היה שוטח בפני הרבי ביחידויות השונות, והרבי מצדו היה משיב לו במאור פנים ובסבלנות רבה, והיה מדריך אותו במתינות במשעולי מהות האמונה וההשקפה.

גם כשעזב את ההוראה בשדה החינוך החב"די, המשיך להגיע בקביעות לרבי, ואף היה מביא עמו תלמידים רבים, והיה מקרבם לתורה ולחסידות ומקשרם עם הרבי.

נפטר ביום שישי, י"ב אלול תשס"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת דבורה שטיינמץ - נפטרה ח' אייר תשס"ז.

  • חתנו הרב משה לאזאר - שליח הרבי במילאנו, איטליה.
  • חתנו הרב חיים יפה - קראון הייטס
  • חתנו הרב יששכר דוב (בערל) טויבער - קראון הייטס
  • נכדו הרב בערל לאזאר - שליח הרבי ורבה הראשי של רוסיה.
  • נכדו הרב שלמה יפה - הרב בקהילית בני תורה בלונגמדו, מסצ'וסטס.
  • נכדו הרב יוסף יצחק יפה - שליח הרבי לגילפורד, קונטיקט.
  • נכדתו מרת שרה אלבסקי - שלוחה הרבי לחב"ד של ווסט סייד במנהטן, ניו יורק.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]