הונאה בנפש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־02:54, 28 באוקטובר 2024 מאת ז.ר. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ענין האונאה בנפש האדם הוא - שהיצר הרע מפתה את האדם לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.

וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת בקליפת נוגה יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמה במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל באלוקות, מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, על ידי זה נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.

ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.[1]

היום יום כ"ג סיון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה אבי אדוני זקני מורי ורבי לאבי אדמו"ר ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבולותיו. ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות.

בכל אחד ואחד הנפש הבהמית שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נפש הבהמית למנוע מעבודת התפלה וכדומה.

ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהיה לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נפש הבהמית.

וסיים אבי אדמו"ר נשמתו עדן: עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נה"ב, ווער רעדט נאך א חסידישער נה"ב (= שיכולה להיות נפש בהמית דתית, ומי מדבר על נפש בהמית חסידית).

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אור התורה' ויקרא חלק ד' בהר ע' א' קלג.