שמירת הסדרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־17:23, 14 באוקטובר 2024 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמירת הסדרים הינה אחת מאבני היסוד בדרך החינוך של ישיבת תומכי תמימים, המסתעפת מהדרישה הכללית של רבותינו נשיאינו בנושא שמירת הזמן.

הדרישה מתלמידי התמימים בנוגע לשמירת הסדרים היא הן בכמות והן באיכות, להקפיד להגיע בזמן ולא לאחר אפילו במעט, ולנצל אותו במלואו. ההקפדה על סדרי הישיבה ממשיכה את ברכות רבותינו נשיאינו.

ההקפדה על סדרי הישיבה באופן של 'הגבלה עצמית' היא לא רק כאשר התלמיד עסוק בצרכיו האישיים, אלא אפילו כאשר רוצה לעסוק בעניינים רוחניים מוטל עליו להיצמד לסדרי הישיבה כפי שנקבעו על ידי רבותינו נשיאינו מייסדי הישיבה.

חשיבות שמירת הסדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הגבלה עצמית

במכתב כללי אל מנהלי ישיבות תומכי תמימים, דרש אדמו"ר הריי"צ להשגיח על שמירת הזמן בדקדוק גדול, ולדאוג שהתלמידים לא יאחרו אפילו מעט[1].

הסיבה לחשיבות הגדולה להקפיד על זמני הסדרים בדיוק, ולא לאחר אפילו בזמן מועט ואפילו כאשר יש סיבות רוחניות טובות לכך, היא מכיון שסדרי הישיבה נקבעו על ידי רבותינו נשיאינו, וכאשר התלמיד מגביל את עצמו להקפיד על שמירת סדרי הישיבה, הוא זוכה לקבל את ההשפעות הרוחניות של רבותינו נשיאינו, שהגבילו את ההשפעה שתימשך לתלמידים דווקא על ידי ההקפדה על הזמנים.

סיבה זו מכונה אצל רבותינו נשיאינו בשם 'הגבלה עצמית', כאשר כוונת המושג היא, שהאור האלוקי הוא נעלה כל כך שהוא 'מנותק' מהעולם, ולאמיתו של דבר אין מה שגורם לו להימשך, אלא רק העובדה שרבותינו נשיאינו הגבילו את עצמם כאשר החליטו שימשיכו את ההשפעות הרוחניות למי שיקפיד על שמירת הסדרים, ומכיון שהמשכה זו אינה מגיעה בצורה הגיונית וטבעית, אלא רק בצורה 'שרירותית', הדרך היחידה לקבל את ההשפעות הרוחניות של רבותינו נשיאינו לתלמידי הישיבה, היא באמצעות הקפדה מוחלטת על שמירת הסדרים[2]

אופן שמירת הסדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניצול זמני הסדרים לענינים רוחניים אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתומכי תמימים לא הרשו לתלמידים ללמוד חסידות או להתפלל על חשבון הזמן שנקבע ללימוד גמרא, וכן להיפך[3]. אדמו"ר הרש"ב אף התבטא, כי ה'שלום' שיש בין המשגיח של סדר נגלה למשגיח של סדר חסידות לא מוצא חן בעיניו, כי הסדר הנכון הוא שכל אחד עומד חזק על משמרתו ולא מאפשר לתלמידים לחרוג מהגבלות הזמן שנקבעו על ידי מנהלי הישיבה[4].

כאשר נשמעו טענות מצד חלק מהתלמידים שעל מנת לנצל את הכשרונות שלהם בצורה טובה יותר ברצונם לסדר את זמני הלימוד שלהם באופן שונה מסדרי הישיבה, שללו זאת רבותינו נשיאינו בתוקף[5].

שמירת הסדרים באיכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתלמידי התמימים נדרש לא רק שמירת הזמן בכמות - להגיע בזמן לסדר הישיבה, אלא גם שמירת הזמן באיכות - ללמוד בשקידה והתמדה מתוך התמסרות מוחלטת[6].

קנסות וחינוך לשמירת הסדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ הורה כי כאשר התלמיד מאחר בעשר דקות צריך לקרוא לו ולשוחח איתו על כך, ולהוכיח אותו על האיחור, אך כשמאחר ברבע שעה ומעלה - צריך לקנוס אותו בקנס כספי.

אדמו"ר הריי"צ אף הורה לרשום בכרטיס מיוחד את התלמידים המקדימים לבוא לפני הזמן, ולדווח לו על כך[7].

הדיווח על מצב התלמידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר אדמו"ר הרש"ב ביקש מבנו אדמו"ר הריי"צ דו"ח כתוב ומפורט על תלמידי ישיבת תומכי תמימים, דרש שיופיע שם גם מצבו של התלמיד בשמירת הזמן[8].

גם בדיווחים שהרבי קיבל מהנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית, ביקש שיופיע גם מצבו של התלמיד בשמירת הסדרים, ומספר פעמים אף חילק מטבעות צדקה במיוחד לתלמידים שהקפידו על שמירת הסדרים, וכאשר הנהלת הישיבה ביקשה להתחשב ולכלול בישיבה גם תלמידים שלא הקפידו על שמירת הסדרים במלואם, הודיע הרבי כי כוונתו היא שידווחו לו רק על התלמידים השומרים את סדרי הישיבה כראוי.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ז' עמוד ח'.
  2. לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 223.
  3. תורת שלום – ספר השיחות עמוד 325.
  4. אוצר סיפורי חב"ד חלק ט' עמוד 234.
  5. ראו לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יד עמוד ריז, ושם – שטענה זו היא עצת היצר ומגיעה מהיצר הרע שברצונו להביא את התלמיד לפריקת עול.
  6. שיחת זאת חנוכה תשט"ז, ועוד.
  7. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד ח.
  8. תורת שלום – ספר השיחות עמוד 324.