לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)
הרב החסיד לוי יצחק (לוי איצ'ה) סלונים (תקצ"ג-ג' ניסן תרנ"ה) היה מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש וראש הקהל בעיר חברון במשך שלושים שנה.
תולדות חייםעריכה
נולד בליובאוויטש[1] בשנת תקצ"ג לאביו הרב יעקב כולי סלונים ולאמו הרבנית מנוחה רחל.
בשנת תר"ה עלה יחד עם משפחתו לחברון בהיותו בן י"ב, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תר"ח התחתן עם רעייתו מרת טריינא נעכא בת ר' משה שמרלינג, שעלה אף הוא ארצה עם משפחתו בהוראת אדמו"ר האמצעי.
לאחר חתונתו שלח ידו במסחר, אך הקפיד להקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה.
היה מקובל על כל מכיריו, התפרסם כתלמיד-חכם ואיש-מעשה, בעל צורה, בעל תפילה וקורא בתורה בנעימות.
בתרכ"ה התמנה למנהל כולל חב"ד בארץ הקודש ולראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו, ושימש בתפקידים אלו עד יומו האחרון.
שימש כבורר ומיישב סכסוכים עסקיים ועניני שלום בית הן בין היהודים והן בין הערבים, וכולם קיבלו ברצון את הכרעותיו המבוססות על שכל ישר וחוש יושר.
נסע כמה פעמים לרוסיה לרבותינו נשיאנו. בתחילה לאדמו"ר המהר"ש ואחר כך לאדמו"ר הרש"ב.
בתרל"ב השתתף כנציג חסידי חב"ד בחתימת ההסכם לאיחוד כוללות האשכנזים פרושים וחסידים שבכל "ארבע הארצות" (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) במרכז אחד, שאליו יבואו הכספים בשביל כולם, ונבחר לאחד מארבעת חברי המרכז, בעלי זכות החתימה, ולשם כך היה נוסע מידי תקופה לירושלים לצורך עניני הכולל, להשתתף בעבודת ההנהלה.
עסק בגאולת קרקעות ובנין הארץ, וכך קבע בעצמו את דירתו מחוץ לתחום היישוב בחברון, רכש שטחים רבים בתוך העיר ומחוץ לה, והיה שותף בהקמת שכונת 'אבן ישראל' בירושלים ואף רכש בתים בשכונת נוה-שלום ביפו.
נפטר בחברון בג' ניסן תרנ"ה, ונקבר במערת הקבר של המשפחה בחברון, על יד אמו הרבנית מנוחה רחל.
משפחתועריכה
- בנו, ר' שניאור שלמה זלמן סלונים
- בנו, ר' יעקב חיים יוסף סלונים
- בתו מרת מושקא, אשת הרב שניאור זלמן סלונים - שימש למעלה מ-18 שנה כרב עדת החסידים ביפו
הערות שוליים
- ↑ באנציקלופדיה לחלוצי היישוב (תדהר) נכתב שנולד בשקלוב.