אברהם טאובר
הרב אברהם יצחק טאובר (תרצ"ו, 1936 - י' תשרי תשע"א, 19 בספטמבר 2010) (כונה גם: אברהם וחצי בשל גובהו). היה פעיל מבצעים, חבר הנהלה ושד"ר בישיבת תומכי תמימים בני ברק, וכהן שבהוראת הרבי בירך יהודים.
תולדות חיים
נולד באוסטריה בשנת תרצ"ו. כילד צעיר במהלך השואה, ניצל בנס כאשר ברח מהנאצים יחד עם אמו. בשעה שניסו לעבור ביער קפוא בחורף קר, אמו איבדה את דרכה. בנה הקטן, אברהם יצחק, החל להפוך לכחול מהקור העז, ובמצוקתה החלה האם לבכות ולהתפלל לאלוקי אברהם ויצחק, שעל שמם נקרא בנה. היא מתפללת ופתאום הופיע אדם שטען ששמע בכייה של אֵם יהודייה. אותו אדם עטף וחימם את הילד בשמיכה שהביא עמו ועזר לאם למצוא את דרכה. והיא רכנה לחבק את בנה, וכשהתרוממה האיש נעלם. המשפחה האמינה שאותו אדם היה אליהו הנביא. הרב טאובר שמר פיסה מאותה שמיכה כשהיא עטופה במזוזה עד סוף ימיו.
הרב טאובר התקרב לחסידות חב"ד בערך בתשכ"ט, כשהתפלל בבית הכנסת חב"ד ברמת יצחק, רמת גן. והשתתף בשיעורי חסידות והתוועדויות עם המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי. הוא קירב רבים מבני הקיבוצים לחב"ד והביאם ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
לאחר נישואיו, התגורר הרב טאובר באשקלון, היה שליח בלתי רשמי של הרבי. עם הקמת נחלת הר חב"ד בשנת תשכ"ט, ובהוראת הרבי, הוא עבר להתגורר שם כדי להעניק לילדיו חינוך חסידי.
קיבל מהרבי הוראה לברך אנשים התורמים והנזקקים לברכה ע"י ברכת כהנים, הרבי נתן לו מטבע מיוחד לביצוע "קניין" בעת מתן הברכות. ברכותיו של הרב טאובר נחשבו לניסיות, ורבים סיפרו על התגשמותן.
נפטר בי"א תשרי, תשע"א[1].
משפחתו
- רעייתו שולמית
- בנו אריאל
- ביתו רחל
- ביתו יהודית
קישורים חצוניים
- נתן אברהם, הכהן הגדול, שבועון בית משיח גליון 758 עמוד 48
הערות שוליים
- ↑ ביום כיפור: נפטר הרב אברהם טאובר ע"ה - באתר י"א תשרי תשע"א