והיה אור הלבנה כאור החמה
אחד מהייעודים לעתיד לבא הוא שהלבנה תאיר אור כמו השמש (ויותר ממנה), וכמו כן מהלך הלבנה תהיה כמו מהלך השמש, והאור של השמש תהיה גם בהרבה יותר חזק.
מקור היעוד
וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים
— ישעי' ל, כו
מהות היעוד
התיקון והשלימות דהחסרון של שני מאורות הגדולים
בתחילת הבריאה הקב"ה ברא שני מאורות הגדולים, שהשמש והירח היו שווים, אבל עכשיו כתוצאה מתערומת הלבנה בששת ימי בראשית ששני מלכים אינם יכולים להשתמש בכתר אחד, הקב"ה מיעט את הלבנה, המיעוט התבטע הן באורה שאין לה אור משל עצמה רק ממה שמקבלת מהשמש, והן בגודלה כתוצאה מכך גם מהלך הלבנה היא פחות ממהלך השמש במשך שנה, וכתוצאה מכך לוח היהודי היא חשבונות גדולים מאוד.
לעתיד לבא יתוקן החסרון של הלבנה, ואז הלבנה תאיר מעצמה ויהיה שוב שני מאורות הגדולים[1]. ובמילא גם שנת הלבנה תהיה כמו של השמש, כי הכל תחזור כמו שהיתה בתחילת הבריאה.
מעלת השמש
שבעתיים מאור של ששת ימי בראשית.
מעלת הלבנה
השמש תהיה משפיעה להחמה "אשת חיל עטרת בעלה"[2].
מעשינו ועבודתנו
אצל בני ישראל שהם עתידים להתחדש כמותה[3], צריך להיות מעין ודוגמא לזה עתה, התגלות עצם של ישראל [גם בענינים פשוטים ע"י נתינת צרכים גשמיים ליהודי][4].
טעימה, ומעין
אור שנברא ביום הראשון גנזו לצדיקים לעתיד לבא, גנזו בתורה, עתה בפנימיות התורה
אודות האור כי טוב שנברא ביום ראשון – אמרו חז"ל ש"גנזו לצדיקים לעתיד לבוא", וידוע מאמר הבעש"ט "והיכן גנזו – בתורה", היינו, שבתורה גנוז עכשיו האור שיהיה לעתיד לבוא. ומזה מובן שעל ידי התורה יכולים להגיע גם עכשיו לגילוי האור דלעתיד לבוא.
כי נכון שזה אור שזה יתגלה רק בעתיד, אך אצל הקב"ה העתיד אחד עם העכשיו "היה, הווה ויהי כאחד", ומכיון שבני ישראל אחד עם התורה והקב"ה, אז כך גם גם בתורה, ובני ישראל (בצדיקים – שהענין דישראל וקוב"ה כולא חד הוא אצלם בגלוי) שכבר עכשיו, כי הם למעלה מהגבלות הזמן.
האור דלעתיד לבוא ש"גנזו בתורה" – הוא בפנימיות התורה, "אילנא דחיי".
ועד"ז בנוגע ל"גנזו לצדיקים" – שאמיתת ענין הצדיק (יסו"ע שלמעלה ממלכות) הוא ע"י פנימיות התורה דוקא, ועי"ז נעשים למעלה מהגבלות הזמן.
כלומר: ע"י פנימיות התורה ("גנזו בתורה") נעשה הענין דצדיקים, ועי"ז מגיעים לגילוי האור דלעתיד לבוא.[5].