בין הזמנים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־01:23, 16 בספטמבר 2024 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בין הזמנים הוא זמן בו הישיבות אינם פועלות בסדר רגיל, והבחורים נמצאים בבית ומנהלים את סדר יומם בעצמם. הרבי קרא מספר פעמים לבטל מנהג זה וכן הדריך את התמימים לנצל ימים אלה.

לבטל את בין הזמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי קרא לבטל את המושג בין הזמנים ולהמשיך את הלימודים במוסדות החינוך בכל השנה:


"המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא ייתכן שיהיה הפסק ח"ו, בענין החיים. והלואי שיבטלו סוף כל סוף את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מי"ב תמוז "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"[1]."

ניצול בין הזמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף, הרבי הדריך את בני הישיבות שבתקופה זו יעסקו בהשפעה על הנוער שיבואו ללמוד בישיבות:


"אליכם בני הישיבות הננו פונים ביחוד, מתקרבים ימי הקיץ ימי החופש ומנוחה אשר סדרי הלימוד בהישיבה רפויים, ע"כ הצעתינו לפניכם שתתנו את עצמכם לקרב את הנוער להשפיע עליו שיבואו ללמוד בישיבות, להסביר להם שזהו עיקר גדול בחיים להתחנך על ברכי התורה והיראה, והלומד כשהוא ילד זוכה לא זו בלבד שתורתו משתמרת אלא עוד זאת שזהו מעמיד אותו בעזה"י בפנה של אורה אשר כל ימי חייו ידע מטרתו בחיים להיות יהודי נאמן לה' ולתורתו"[2].


במכתב אחר מציע הרבי לנצל זמן זה להוספה ביראת שמים:


"בטח למותר להעיר על הנחיצות הכי גדולה לנצל את ימי הקיץ שהתלמידים חפשים אז מלימודים אחרים, לתוספת התעוררות והתחזקות ובפרט של יראת שמים בכל התלמידים, אף שגם בזה ישנו תירוץ מן המוכן שהתלמידים עייפים הם מלימודם כל השנה וגם נוסעים הם לחוץ לעיר וגם החמימות קשה לסבול, שבדרך ממילא פועל זה על המרץ של התלמידים וההנהלה כו' וכו', ואין ברצוני לחזור עוד הפעם על כל האמור לעיל, רק אדגיש שאין זה אלא תירוץ, והראיה שבכל המקומות שהחליטו ובפועל לנצל את ימי הקיץ, הצליחו עד כדי כך שלשנה הבאה לא היה צריך שאעורר אותם עוד הפעם, כי בעצמם ראו שגם בגשמיות תועלת היא"[3].


במכתב שלישי הרבי מדבר על כך שכאשר רואים כיצד הוא הסדר מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך:


"הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחודשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר בחסידות בחודשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף. וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שבארץ הקודש ת"ו, ושבכל העולם"[4].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


תדפיס - פנימי

י"ל ע"י בחורי ליובאוויטש, מנחם-אב תשפ"ב


הערות שוליים

  1. משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו.
  2. ממכתב ר"ח סיוון תש"י.
  3. ממכתב כ"ח סיון תשי"ג.
  4. תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.